לדברי מחברי המאמר, גידולי בלוטות הרוק הם נגעים חשובים בפתולוגיה של הראש והצוואר, ולמרות שהם לא מתגלים לעיתים קרובות הם אינם נדירים. כפי שדווח במחקרים, השכיחות השנתית בעולם היא סביב 1 עד 6.5 מקרים לכל 100,000. רוב הגידולים הללו מתרחשים בבלוטות הרוק העיקריות והם ממקור של אפיתל. בבלוטות הרוק המינוריות, ניאופלזמות אלו נע בין 9 ל-23 אחוזים. המגוון הגדול של טיפוסים היסטולוגיים, כולל הישויות החדשות שתוארו לאחרונה, מקשה על הערכת היבטים קליניים ודמוגרפיים של ניאופלזמות של בלוטות הרוק. באוכלוסיית ברזיל, מראים מחקרים על תדירות של גידולי בלוטות רוק בין 0.25 ל-2.6 אחוזים, עם נגעים ממאירים האחראים על 57.7-28.9 אחוזים מהנגעים בבלוטות הרוק המינוריות, לפי האזור המנותח. בספרות יש מספר מחקרים המציגים את תדירות גידולי בלוטות הרוק; עם זאת, רוב המחקרים מציגים סכום של בלוטות רוק עיקריות ומינוריות, ורוב הדגימות מורכבות מגידולים בבלוטות הרוק העיקריות. מחקרים המעריכים אך ורק גידולים בבלוטות הרוק המינוריות הם נדירים ומציגים מדגם קטן. בשל השונות האזורית הגדולה הזו, הכרת ההיבטים והפרופילים של גידולים בבלוטות הרוק המינוריות באזורים שונים הופכת להיות רלוונטית.

מטרה

מחקר זה נערך על מנת לקבוע את התדירות, התפוצה, ההיבטים הקליניים והדמוגרפיים של גידולים בבלוטות הרוק המינוריות, במדגם ברזילאי שדיווח על הניסיון המצטבר של שני מרכזי פתולוגיה של הפה. המחברים ערכו מחקר חתך קליני ודמוגרפי בו הנתונים נאספו מרישומי ביופסיה של שני שירותי פתולוגיה אורלית.

רישומים אלה נותחו, וטפסי הבדיקה האנטומית פתולוגית נבחנו בהתחשב באבחנות ההיסטופתולוגיות הסופיות, מתחילת פעולת המחלקות ועד תום תקופת איסוף הנתונים, הכוללת את השנים 2018-1953. שני חוקרים עצמאיים ביצעו איסוף נתונים בכל מרכז של אבחון הפה ונרשמו הנתונים הדמוגרפיים, המגדר, גיל החולה, השימוש בטבק, הנתונים הקליניים וההיסטופתולוגיים, האבחון, קיום של ממאירות, הזמן שעבר עד לאבחון, האתר האנטומי הסימפטומטולוגיה, והביטוי. סיווג WHO של גידולי ראש וצוואר משנת 2005 שימש לקביעת האבחנה ההיסטופתולוגית.

נמצא סך של 480 (0.89 אחוזים) גידולים בבלוטת הרוק המינוריות, 272 (56.7 אחוזים) שפירים ו-147 (30.7 אחוזים) ממאירים. ל-61 (12.6 אחוזים) לא היה מפרט תת-סוג. רוב החולים היו נשים (307/64.0%), בעשור השישי לחיים (80/16.7%), עם גיל ממוצע של 45.32 שנים. החיך היה האתר הנפוץ ביותר (336/70.1%). אדנומה פלאומורפית (245/51.1%), קרצינומה מוקואפידרמואידית (70/14.6%) ואדנוציסטיק קרצינומה (43/8.9%) היו הגידולים השכיחים ביותר.

בנוסף התגלה כי מקרים סימפטומטיים, הישנות הגידול ושימוש בטבק היו קשורים לממאירות. אדנומה פלאומורפית וקרצינומה מוקואפידרמואידית היו הגידולים אשר התגלו באופן תכוף יותר בחיך. לא נתגלה כל קשר בין שלושת הסוגים ההיסטולוגיים השכיחים ביותר לבין מין החולה או קבוצת הגיל.

מסקנות

לדעת המחברים, מחקר זה מייצג את אחת הסדרות הבלעדיות הגדולות ביותר של גידולי בלוטות הרוק המינוריות בברזיל וברחבי העולם. אדנומה פלאומורפית, קרצינומה מוקואפידרמואידית ואדנוציסטיק קרצינומה היו הגידולים השכיחים ביותר.

Borém Bruzinga FF, Carvalho Fulgêncio Fernandes F, Ribeiro Dias F, et al. Clinical and demographic features of minor salivary gland tumors: A collaborative study of 480 cases. Oral Diseases. 2023; 29: 1028-1038