טיפולי שיניים בשוודיה מסובסדים באמצעות הסוכנות השוודית לביטוח לאומי, וסובסידיות של 6.7 מיליארד קרונות שוודיות (בערך 663 מיליון אירו) הוקצו לכ-4.2 מיליון אנשים מתוך סך האוכלוסייה הבוגרת (7.8 מיליון) בשנת 2019. שתלים דנטליים הינם בשימוש נפוץ להחלפת שיניים חסרות וההחזר הכספי הכרוך בכך היווה כ-22 אחוזים מסך הסובסידיות לטיפולי שיניים (הסוכנות השוודית לביטוח לאומי, 2021). עלויות אלו, לעומת זאת, משקפות רק את הטיפול המשקם הראשוני, כולל התקנה של שתל(ים) וטיפול משקם לאחר מכן, בעוד עלויות עבור הליכי מניעה ונהלים הקשורים לסיבוכים במהלך מעקב אינם נחשבים. הוערכה התרחשות של סיבוכים טכניים וביולוגיים במתרפאים שקיבלו טיפול שתלים. נתונים מצביעים על כך ששני סוגי הסיבוכים שכיחים ושניהולם דורש בדרך כלל הליכי טיפול נוספים. התערבויות אלו מייצרות עלויות חדשות ניכרות. במאמץ למנוע התרחשות של סיבוכים הקשורים לשתלים, לרוב מומלץ למתרפאים להגיע לטיפול תומך במהלך המעקב. ביקורי תחזוקה שוטפים למניעת פרי-אימפלנטיטיס עלולים ליצור עלויות משמעותיות בנוסף להשקעה הראשונית. עם זאת, כמות טיפולי השיניים הנצרכת על ידי מתרפאים המקבלים טיפול שתלים בתנאים יומיומיים אינה ברורה דיה.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד להעריך עלויות הקשורות לטיפול משקם נתמך בשתל במהלך מעקב ארוך טווח ולזהות גורמי רקע רלוונטיים.
עלויות הקשורות בהליכי מניעה והליכים הקשורים לסיבוכים לאורך תקופת מעקב ממוצעת של 8.2 שנים הוערכו בתיקי מתרפאים של 514 נבדקים שוודיים, אשר קיבלו טיפול משקם הנתמך על ידי שתל. לטיפול המשקם ולכל אחת מההתערבויות שלאחר מכן נקבעה עלות ספציפית. העלויות המצטברות חושבו בשלוש קטגוריות: (i) עלות כוללת כולל טיפול משקם ראשוני והתערבויות הקשורות לסיבוכים; (ii) עלות הליכי מניעה בלבד; (iii) עלות הליכים הקשורים לסיבוכים בלבד. הבדלים פוטנציאליים לפי משתני רקע נותחו באמצעות מודלים של עקומת צמיחה. במדגם כולו, העלויות במהלך המעקב נעו בין 878 אירו למתרפאים עם שיקום שן בודדת לבין 1,210 אירו עבור נבדקים עם שחזורי לסת מלאה. רוב העלויות במהלך המעקב נבעו מהליכי מניעה (741 אירו). בקרב משתתפים אשר קיבלו התערבות אחת או פחות בהתמודדות עם סיבוך (n=253), הסתכמו העלויות הקשורות לסיבוכים ב-557 אירו. למתרפאים עם שחזורי לסת מלאה, הסכום המקביל היה 769 אירו. הליכים הקשורים לפרי-אימפלנטיטיס וסיבוכים טכניים הביאו לעלויות דומות זו לזו. אובדן שתלים הביא לעלויות גבוהות יותר מכל סוג אחר של סיבוך.
מסקנות המחברים הן, שעלויות הקשורות לטיפול משקם הנתמך על ידי שתלים במהלך המעקב היו קשורות להיקף הטיפול הראשוני. העלויות הגבוהות יותר במהלך המעקב שצוינו במתרפאים שקיבלו שיקום לסת מלאה, הוסברו על ידי פרוצדורות הקשורות לסיבוכים. אובדן שתלים היה סוג הסיבוך היקר ביותר.
Karlsson K, Derks J, Wennström JL, et al. Health economic aspects of implant-supported restorative therapy. Clin Oral Impl Res 2022; 33: 221–230