השנים האחרונות הביאו עמן האצה משמעותית בהטמעת מערכות ניווט דינמי ותבניות כירורגיות בכירורגיית שתלים. מערכות אלו מוצגות כפתרון המאפשר דיוק גבוה, הפחתת סיכונים ושיפור תוצאות אסתטיות ופונקציונליות. ואכן, הספרות העדכנית מצביעה על שיפור עקבי בדיוק ההשתלה לעומת טכניקה חופשית. עם זאת, לצד ההתקדמות, מתברר כי הפער בין התכנון הדיגיטלי לבין הביצוע הקליני לא נעלם, אלא משנה צורה.

במטא־אנליזות עדכניות מדווחים ערכי סטייה ממוצעים של כ־1 מ״מ בנקודת הכניסה, 1–1.5 מ״מ באזור האפיקלי וכ־3–4 מעלות בזווית¹². גם במחקרים קליניים פרוספקטיביים, הן בניווט דינמי והן בתבניות כירורגיות, מתקבלות תוצאות בטווחים דומים². כלומר, גם בתנאים אופטימליים אין מדובר בדיוק מוחלט, אלא בדיוק משופר בתוך גבולות טעות ברורים. במקרים קליניים רגישים, אזור אסתטי קדמי או קרבה לעצב, גם סטייה קטנה עשויה להיות בעלת משמעות קלינית.

מקור מרכזי לסטייה מצוי כבר בשלב התכנון. איכות הדמיית ה־CBCT, קיומם של ארטיפקטים ורזולוציה מוגבלת עלולים להשפיע על זיהוי מבנים אנטומיים. תהליך הרישום בין הסריקה האינטרה־אורלית לבין נתוני ההדמיה מוסיף שכבת אי־ודאות נוספת, במיוחד כאשר מדובר בתמיכה חלקית על שיניים או רקמות רכות. כאשר תכנון זה אינו מונחה פרותטית באופן מלא, מתקבלת מערכת מדויקת טכנית, אך מכוונת לנקודת יעד שאינה אופטימלית. במובן זה, הטכנולוגיה אינה מתקנת טעות מוקדמת אלא משכפלת אותה בדיוק גבוה¹⁴.

גם בתבניות כירורגיות, שלב הייצור וההתאמה מהווה מקור שגיאה משמעותי. עיוותים בתהליך ההדפסה, התאמה לא מושלמת לרכס, שטח תמיכה מוגבל, וסבילות בין השרוול למקדח,  כל אלה עלולים ליצור סטייה מצטברת. נמצא כי פרוטוקולים של fully guided מציגים דיוק גבוה יותר לעומת גישות חלקיות, אך גם בהם אין ביטול מוחלט של הסטיות¹. המשמעות הקלינית היא שגם guide הנראה יציב אינו מבטיח בהכרח העברה מדויקת של התכנון.

מערכות ניווט דינמי מציעות גמישות רבה יותר, אך תלויות במידה רבה בשלבי כיול, רישום ומעקב. שגיאות כיול של המקדח, השהיה בין תנועה בפועל לבין הצגה על המסך, או תזוזה קלה של המטופל או ה־tracker, כל אלה עשויים להשפיע על הדיוק הסופי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך ששגיאות כיול אינן זניחות, וכי יש חשיבות לבדיקת דיוק חוזרת במהלך הפעולה⁴. יתרה מכך, מערכות שונות מבוססות על שיטות ייחוס שונות, ולכן לא ניתן להכליל תוצאות ממערכת אחת לאחרת⁵.

בניגוד לתבניות סטטיות, בניווט דינמי השגיאה עשויה להיות דינמית, משתנה לאורך זמן ובהתאם לתנאי העבודה. תנועת המטופל, שינוי בזווית העבודה או תנאי ראות משתנים עשויים להשפיע על התוצאה בזמן אמת⁵⁶. לפיכך, אין להתייחס לניווט כאל מערכת “מדויקת לחלוטין”, אלא ככלי הדורש בקרה מתמדת.

הגורם האנושי ממשיך למלא תפקיד מרכזי גם בעידן הדיגיטלי. מערכות אלו משנות את סוג המיומנות הנדרשת, אך אינן מבטלות את הצורך בניסיון, בהבנה אנטומית ובבקרה קלינית. הספרות מצביעה על כך שהשימוש במערכות ניווט מחייב הכשרה ייעודית והיכרות עם מגבלותיהן, וכי הסתמכות יתר על המערכת עלולה להפחית ערנות קלינית⁶⁷.

גם המגבלות הביולוגיות אינן נעלמות. איכות עצם ירודה, סטיית מקדח בתוך עצם ספוגית, או תנאי גישה מורכבים עשויים להשפיע על התוצאה הסופית, ללא תלות ברמת התחכום של המערכת. מסמכי קונצנזוס עדכניים מדגישים כי למרות יתרון ברור בדיוק המיקום, השפעת הכירורגיה המונחית על תוצאות קליניות רחבות יותר, כגון הישרדות שתלים או סיבוכים,  אינה תמיד חד־משמעית⁷.

העיקרון המרכזי להבנת התופעה הוא הצטברות שגיאות. כל שלב, מהדמיה ורישום, דרך תכנון וייצור, ועד לביצוע , מוסיף פוטנציאל לסטייה. כאשר שגיאות קטנות מצטברות לאורך השרשרת, התוצאה הסופית עלולה לסטות באופן משמעותי מהתכנון המקורי, גם אם כל שלב בנפרד נמצא “בתוך הטווח”.

המשמעות הקלינית של סטיות אלו ניכרת היטב: פגיעה בפרופיל החניכיים, עומסים ביומכניים לא תקינים, סיכון לפגיעה במבנים אנטומיים, ולעיתים צורך בהתאמות פרותטיות מורכבות. לפיכך, השימוש במערכות אלו מחייב גישה ביקורתית ולא טכנית בלבד.

המסר העולה מן הספרות אינו להימנע מהטכנולוגיה, אלא להשתמש בה מתוך מודעות למגבלותיה. הקפדה על איכות ההדמיה, אימות הרישום, בדיקת התאמת התבנית, כיול חוזר ובקרה קלינית מתמדת, כל אלה מהווים תנאי לשימוש נכון. בסופו של דבר, הכירורגיה המונחית אינה מחליפה את שיקול הדעת הקליני, אלא מציבה אותו במבחן מדויק יותר. דווקא בעידן של “דיוק דיגיטלי”, נדרשת זהירות כפולה.

רשימת ספרות

  1. Khaohoen A, Tansriratanawong K, Satdhabudha O, Kiattavorncharoen S, Vongbunyong K. Accuracy of implant placement with computer-aided static, dynamic, and robot-assisted surgery: a systematic review and meta-analysis of clinical trials. BMC Oral Health. 2024;24(1):359.
  2. Younis H, Zhang Y, Wang Y, Wu Y. Accuracy of dynamic navigation compared to static surgical guides and the freehand approach in implant placement: a prospective clinical study. Int J Implant Dent. 2024;10(1):26.
  3. Khaohoen A, Kiattavorncharoen S, Vongbunyong K, Tansriratanawong K, Satdhabudha O. Accuracy in dental implant placement: a systematic review and meta-analysis of clinical and in vitro studies. J Prosthet Dent. 2025.
  4. Al-Jarsha MY, Bister D, Hämmerle CHF, Jung RE, Tahmaseb A. The precision of drill calibration for dynamic navigation. J Dent. 2024;145:104982.
  5. Okubo M, Sato D, Kato M, et al. Clinical accuracy assessment of a dynamic navigation system and surgical guide using an oral appliance-secured patient tracker targeting anterior teeth. Int J Implant Dent. 2025;11:34.
  6. Knipper A, Klein MO, Neugebauer J, et al. Accuracy of dental implant placement with dynamic navigation—randomized clinical trial. BMC Oral Health. 2024;24:165.
  7. Sadilina S, Hämmerle CHF, Jung RE, et al. Clinical outcomes of computer assisted implant surgery. Clin Exp Dent Res. 2025;11(3):e70129.