לויקופּלָקיה של הפה (OL) הינה התופעה הנפוצה והפגיעה הממאירה הפוטנציאלית האופיינית ביותר של רקמות הפה (OPMD). מאז התיאור הראשון של מצבי לויקופּלָקיה, ניתנו לתופעה מספר הגדרות ונהוג לתאר אותה כ"רובד לבן עם סיכון לא ברור לסרטן אותו ניתן לאבחן רק לאחר שנשללו מצבים ספציפיים אחרים". באופן קלאסי, לויקופּלָקיה נפוצה יותר בקרב גברים בוגרים הצורכים טבק ו/או אלכוהול, או "בטל קוויד" (סוג של טבק ללא עשן שמיוצר בהודו ונמצא בשימוש נרחב באסיה, המורכב מתערובת של טבק, אגוז ארקה כתוש, תבלינים ומרכיבים אחרים ומשמש כטבק לעיסה אשר מונח בפה, בדרך כלל בין החניכיים ללחי), והיא כוללת שני תת-סוגים קליניים, לויקופּלָקיה אורלית הומוגנית ולא הומוגנית. המרכיב הביולוגי החשוב ביותר של לויקופּלָקיה קשור לפוטנציאל הממאיר שלה. במחקרים שונים מדווח על פרופורציות משתנות מאוד של טרנספורמציה ממאירה (MT) (34.0-0.13 אחוזים). למרבה הצער, עד כה אין גורמים פתוגנומוניים או נתונים ספציפיים המאפשרים לחזות במדויק אילו סוגי לויקופּלָקיה עלולים לעבור שינוי ממאיר. בסקירה שיטתית שנערכה בשנת 2016 דווח כי גיל מתקדם, מגדר של נקבה, סוג קליני לא-הומוגני ונוכחות של דיספלזיה של האפיתל האורלי (OED) הינם מדדי הסיכון החשובים ביותר לטרנספורמציה ממאירה של לויקופּלָקיה. בשנים האחרונות בוצע מחקר נוסף המנתח את הטרנספורמציה הממאירה של לויקופּלָקיה, שבמסגרתו נחקרו היבטים רבים ואזורים גלובליים שונים, והוא עשוי לשפוך אור על המאפיינים הפרוגנוסטיים של המצב הזה.
מטרה
על בסיס הנחות אלו, ביצעו מחברי הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה הנוכחית עדכון של הסקירה השיטתית הקודמת על מנת לאסוף ולנתח את כל הנתונים הפתולוגיים הקליניים שפורסמו בחמש השנים האחרונות (2020-2015) בנוגע לטרנספורמציה הממאירה של לויקופּלָקיה. המחברים ביצעו חיפוש ביבליוגרפי במסדי נתונים של Embase, Web of Science ו-Cochrane עם מילות המפתח "לויקופלאקיה של הפה", "סרטן הפה", "קרצינומה של הפה" ו"סרטן תאי קשקש של הפה".
המידע שהופק מכל מחקר היה שמו של המחבר הראשון ושנת הפרסום, סוג המחקר, מספר המקרים שהוצגו, מין וגיל של המתרפאים, מיקום/סוג וגודל הלויקופּלָקיה, זמן המעקב, נוכחות של דיספלזיה של האפיתל, נוכחות של גורמי סיכון בסגנון החיים, הפרופורציה של הטרנספורמציה הממאירה, זמן האבולוציה עד להופעת הממאירות וסוג הקרצינומה של הפה (קשקש קונבנציונלי, וֵרוּקוֹֹזי או קרצינומה אִין סִיטוּ) הנובעת מלויקופּלָקיה. נערכה מטה-אנליזה באמצעות מודל של אפקטים אקראיים. נבחרו 24 מחקרים שדיווחו על סך של 16,604 מתרפאים. שיעור הטרנספורמציה הממאירה נע בין 40.8-1.1 אחוזים. מין נקבה, סוג קליני לא הומוגני ונוכחות של דיספלזיה של האפיתל היו קשורים באופן מובהק לטרנספורמציה ממאירה. גורמי סיכון אחרים שהוצעו בעבר לא הראו תוצאות משמעותיות.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי השיעור המצטבר של טרנספורמציה ממאירה היה 9.8 אחוזים. קיים לדעתם צורך להמשיך ולבצע מחקרים פתולוגיים קליניים פרוספקטיביים מתוכננים היטב על לויקופלאקיה של הפה, תוך שימוש בהגדרה אחידה למצב זה, על מנת להפחית את הסיכון להטיה של הערכת גורמים שונים הקשורים לטרנספורמציה ממאירה.
Aguirre-Urizar JM, Lafuente-Ibáñez de Mendoza I, Warnakulasuriya S.
Malignant transformation of oral leukoplakia: Systematic review and meta-analysis of the last 5 years. Oral Diseases 2021; 27: 1881-1895