מחברי המאמר קובעים, כי המיקרוביום האורלי מתבסס, גדל ועובר שינויים לאורך החיים בתגובה לגורמים פיזיולוגיים וסביבתיים שונים. על מנת להבטיח כי המערכת האקולוגית של הפה נשארת בריאה, היא חייבת להסתגל לשינויים המתרחשים בסביבת הפה. כאשר שיווי המשקל הטבעי בין המאכסן לבין מיקרוביום הפה שלו עוברים לכיוון של חוסר איזון, המצב הופך לדיסביוזה. מצב זה יכול לקדם דה-מינרליזציה של פני השטח של השן ומגביר את הסיכון לעששת. שינוי דיסביוטי במיקרוביום של הפה לעבר מצב קריוגני מתחיל לפני ביטוי של נגע עששת ולכן קיים אתגר לקבוע ולאפיין אותו בזמן.
מטרה
המחברים השתמשו בתכנון לטווח ארוך על מנת להעריך קשרים בין המיקרוביום של הפה של ילדים לבין גורמי סיכון שונים לעששת, כגון דמוגרפיה, בריאות הפה, תזונה וההתנהגויות של הילדים והמטפלים שלהם.
הם אף השוו בנקודות זמן שונות (פגישות המחקר) את המיקרוביום של הרוק ושל רובד השיניים של קבוצות ילדים עם עששת במצבים שונים: אלה שנותרו ללא עששת בכל נקודות הזמן (עבור כל תקופת הלימודים מגיל שנה עד גיל שש וחצי); אלה שאובחנו עם עששת בשיניים בגיל שנתיים וחצי, ארבע או שש וחצי. אבל נותרו ללא עששת לפני נקודת זמן זו (כלומר, אלה עם דיסביוזה אקולוגית לכוון של התפתחות עששת לפני הביטוי הקליני שלה); ואלו שהופיעו עם נגעי עששת מוקדמים ומתקדמים בנקודת זמן מסוימת (כלומר, בגיל שנתיים וחצי וארבע). החוקרים בדקו באופן קליני קבוצה של ילדים n=266)) בגילאי שנה, שנתיים וחצי, ארבע ושש וחצי. דגימות המיקרוביום נאספו בגיל שנה, שנתיים וחצי וארבע. קבוצות העששת כללו ילדים שנותרו חסרי עששת (מדד 0 לפי המערכת הבינלאומית לאיתור והערכה של עששת [ICDAS]) בכל נקודות הזמן (CFAT) (n=50), ילדים שאובחנו עם עששת (ICDAS≥1) בגיל שש וחצי (C6.5), ארבע (C4) או שנתיים וחצי C2.5)) וילדים עם עששת מוקדמת או נגעי עששת מתקדמים בנקודות זמן ספציפיות. החוקרים ביצעו ניתוחים של הקבוצות המיקרוביאליות על יחידות טקסונומיות תפעוליות ברדיוס אפסzOTUs) ) שהתקבלו מ-V4 של רצפי אמפליקון של גן ריבוזומאלי S 16 של .RNA מיקרוביום הפה של הילדים הושפע מגורמים שונים, כולל השימוש באנטיביוטיקה, הדמוגרפיה והרגלי התזונה של הילדים ושל המטפלים שלהם. בכל נקודות הזמן, היוו גורמי סיכון שונים הסבר מתאים יותר לגבי השונות במיקרוביום של הרובד הדנטלי מאשר של הרוק. בגיל שנה, הרכב הרוק של קבוצת C4 שונה מזה של קבוצת ה-CFAT, בעוד שבגיל שנתיים וחצי, הבדל זה נצפה רק ברובד. בגיל 4, יחידות טקסונומיות תפעוליות רבות ברוק וברובד של קבוצות חיידקים מהסוגים של Prevotella ו Leptotrichia-היו גבוהות יותר באופן משמעותי בדגימות של קבוצת C6.5 מאשר אלו של קבוצת CFAT.
מסקנות
לדברי המחברים, עד שלוש שנים לפני גילוי העששת באופן קליני, הקהילות המיקרוביאליות בפה כבר היו במצב של דיסביוזה שנשלט על ידי קבוצות של חיידקים פרוטאוליטים. מבנה הרובד הבחין בין מערכות אקולוגיות אורליות דיסביוטיות לבין מערכות בריאות בצורה טובה יותר מאשר הרוק.
Kahharova D, Pappalardo VY, Buijs MJ, et al. Microbial indicators of dental health, dysbiosis, and early childhood caries. J Dent Res 2023. doi: 10.1177/00220345231160756