למרות שחלל הפה נגיש לבדיקה, סרטן הפה (בעיקר OSCC) עדיין מתגלה לא פעם בשלב מאוחר. בעשור האחרון הוצעו “עזרי אבחון” רבים, אך העדכון החשוב ביותר לרופא השיניים הכללי הוא הבהרת התפקיד של רובם: הם עשויים לשפר טריאז’/תיעוד/בחירת אתר דגימה ומעקב אחר נגעים טרום־ממאירים (OPMD), אך אינם מחליפים את מסלול האבחון התקני. הנחיות ה-ADA מדגישות שבנגע חשוד יש לבצע ביופסיה או להפנות מיד למומחה, ובנגע שאינו נראה חשוד – לבצע מעקב, ואם אינו חולף ולא ניתן לשלול PMD, לבצע ביופסיה/הפניה.

בהקשר זה, ה-ADA אף מנסחת עמדה יחסית נחרצת לגבי חלק ניכר מהעזריים השכיחים במרפאות: הוועדה אינה ממליצה על ציטולוגיה כעזר שגרתי להערכת נגעים (תישקל רק אם המטופל מסרב לביופסיה/הפניה, וגם אז תוצאה חיובית/אטיפית מחזקת צורך בביופסיה/הפניה ותוצאה שלילית מחייבת מעקב זהיר).  בנוסף, ה-ADA אינה ממליצה על עזרי אור נפוצים (אוטופלואורסצנציה, tissue reflectance) או צביעה חיונית, וכן אינה ממליצה על בדיקות רוק מסחריות – ושימוש בהן ראוי בעיקר בהקשר מחקרי.  נקודה זו מתיישבת היטב עם מסקנות סקירת Cochrane (2021): בעזרי אור ובצביעות קיימת “רעשיות” גבוהה (חיוביות־כזובות במצבי דלקת/מחקים), מדדים לא אחידים בין מחקרים, ומחסור יחסי בראיות בסביבה של רפואת שיניים ראשונית—ולכן שימושם המעשי צריך להיות זהיר ומוגבל.

מה בכל זאת “הדבר החדש” שמתקדם קדימה? שתי מגמות בולטות:

האחת היא הדמיה אופטית חתכית – OCT. סקירה שיטתית עדכנית (2024) מסכמת כי OCT מציג דיוק אבחנתי מבטיח בזיהוי שינויים חשודים ברירית, ומדגישה את הכיוון הבא: שילוב OCT עם אלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי להפוך את הפענוח לאחיד יותר ולהפחית תלות במפעיל. יחד עם זאת, רוב הנתונים עדיין מגיעים ממסגרות מומחים, ויש צורך בסטנדרטיזציה ולידציה רב־מרכזית לפני אימוץ רחב כטכנולוגיה “שגרתית” במרפאה כללית.

המגמה השנייה היא הדגשת מיקרו־וסקולריזציה – NBI. פרסומים עדכניים (כולל מדריך יישומי מ-2025) מציגים את NBI ככלי שעשוי לסייע בעיקר בזיהוי אזורים “חשודים יותר” בתוך נגעים הטרוגניים ובהכוונת אתר ביופסיה/הפניה, ובמעקב אחר OPMD אצל אוכלוסיות בסיכון. גם כאן, מדובר בעזר שמחייב פרשנות מנוסה וזהירות במצבים דלקתיים.

במקביל מתרחבת הספרות על אוטופלואורסצנציה/עזרי אור, אך העדכון הוא בעיקר “מרסן”: סקירה מ-2025 מדווחת על טווחי ביצועים רחבים בין מחקרים, ומכאן שהשיטה עלולה להטעות כאשר היא מיושמת ככלי הכרעה במרפאה כללית במקום כתוספת תיעודית/הכוונתית.

בחזית המחקרית, שתי זירות מתקדמות במהירות אך עדיין אינן בשלות כשגרה קהילתית:

(1) ספקטרוסקופיות והדמיה ספקטרלית (Raman, HSI) – סקירות 2024 מדגישות יכולת אפיון מולקולרי/ספקטרלי ושילוב עם אלגוריתמים ממוחשבים, אך גם את התלות בתנאי מדידה, צורך בבסיסי נתונים ספקטרליים, ויישום מוגבל מחוץ למרכזים ייעודיים.

(2) ביומרקרים ברוק – מטא-אנליזות/סקירות עדכניות מציעות מועמדים מבטיחים ומדגישות פוטנציאל לסקר לא פולשני, אך גם שונות מתודולוגית והיעדר סטנדרטים אחידים, ולכן ההמלצה הפרקטית כיום היא לראות בכך תחום מחקר/סקר ממוקד ולא תחליף למסלול קליני.

לבסוף, בינה מלאכותית על בסיס צילום קליני מתקדמת מהר (כולל סקירות שיטתיות), אך העדכון המרכזי לרופא הכללי הוא מגבלות ההכללה: איכות צילום, תאורה, זווית ומאפייני רירית משפיעים מאוד, ולכן נכון לעכשיו זהו כלי תומך־החלטה ותיעוד/טריאז’ ולא “אבחנה”.

רשימת ספרות

  1. Lingen MW, Abt E, Agrawal N, et al. Evidence-based clinical practice guideline for the evaluation of potentially malignant disorders in the oral cavity: A report of the American Dental Association. J Am Dent Assoc. 2017;148(10):712-727.e10. doi:10.1016/j.adaj.2017.07.032.
  2. American Dental Association. Evidence-Based Clinical Practice Guideline – Chairside guide (PMD/Oral cancer pathway). 2017.
  3. Walsh T, et al. Diagnostic tests for oral cancer and potentially malignant disorders in patients presenting with clinically evident lesions. Cochrane Database Syst Rev. 2021. (CD010276).
  4. Jerjes W, et al. Enhancing Oral Cancer Detection: A systematic review of the diagnostic accuracy and future integration of OCT with artificial intelligence. J Clin Med. 2024;13(19):5822.
  5. Guida A, et al. A practical guide to the use of Narrow Band Imaging (NBI) in the early detection of oral cancer: case series and review. J Oral Med Oral Surg. 2025.
  6. Antonelli A, et al. Diagnostic Performance of Autofluorescence for Oral Lesions. Dent J. 2025.
  7. Khijmatgar S, et al. Salivary biomarkers for early detection of OSCC and HNSCC: systematic review and network meta-analysis. Jpn Dent Sci Rev. 2024;60:32-39. doi:10.1016/j.jdsr.2023.10.003.
  8. Hanna K, et al. Advances in Raman spectroscopy for characterising oral cancer and oral potentially malignant disorders. Expert Rev Mol Med. 2024;26:e25. doi:10.1017/erm.2024.26.
  9. Wu I-C, et al. Advancements in hyperspectral imaging and computer-aided diagnostic methods for head and neck cancer. Biomedicines. 2024;12(10):2315. doi:10.3390/biomedicines12102315.
  10. Warin K, Suebnukarn S. Deep learning in oral cancer – a systematic review. BMC Oral Health. 2024.