הצריכה העולמית של תרופות לטיפול במחלות חריפות וכרוניות ממשיכה לגדול (WHO, 2011). אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתמודדים בהכרח לעיתים קרובות עם מטופלים המשתמשים באחת או יותר תרופות על בסיס יומי. תרופות אלו עלולות לגרום למספר תופעות לוואי באזור הפה כגון תחושת יובש בפה (קסרוסטומיה), היפוסאליבציה, דלקות בריריות והפרעות טעם. בשל ריבוי התרופות הקיימות ומגוון ההשפעות השליליות שלהן, קשה ואורך זמן רב עבור אנשי המקצוע בתחום הבריאות לקחת בחשבון את כל ההשלכות האפשריות במהלך הטיפול היומיומי שלהם. על מנת לתמוך באנשי מקצוע בתחום בריאות הפה בקבלת החלטות בעניין זה, מפרסם כתב העת Journal of Oral Diseases סדרת מאמרים הדנים בהשפעות הלוואי השכיחות ביותר של תרופות באזור הפה. המאמר הראשון שהופיע במסגרת זו דן בהפרעות טעם הנגרמות על ידי תרופות. המאמר הנוכחי מתמקד בהפרעות הנגרמות על ידי תרופות הקשורות ללשון. ניתן לחלק הפרעות אלו, הנצפות לעיתים קרובות למדי, להפרעות לשון מולדות ונרכשות. אגלוסיה, אנקילוגלוסיה, היפוגלוסיה, מקרוגלוסיה, לשון שסועה וגלוסופטוזיס הן דוגמאות להפרעות לשון מולדות, ואילו הפרעות לשון הנגרמות על ידי תרופות שייכות לקטגוריה הנרכשת של הפרעות הלשון. מספר מחקרים דיווחו על מקרים של הפרעות בלשון הנגרמות על ידי תרופות, אך סקירה מקיפה של תרופות הקשורות להפרעות בלשון כאפקט שלילי אינה זמינה. סקירה כזו תתמוך בספקי שירותי בריאות הפה בזיהוי, אבחון ובסופו של דבר טיפול בהפרעות בלשון הנגרמות על ידי תרופות.
מטרה
מאמר זה נועד לתת סקירה כללית של תרופות הידועות כקשורות בהפרעות של הלשון. המחברים ערכו אנליזה של מאגר המידע הלאומי של תרופות הרוקחים בהולנד,
המורכב ממידע תרופתי מדעי, מהנחיות וסיכומים ומאפיינים של המוצרים, לגבי הפרעות הלשון הנגרמות על ידי תרופות.
מערכת הסיווג של המילון הרפואי של פעולות רגולטוריות – MedDRA (שהינו מילון בינלאומי למונחים רפואיים המשמש את הרשויות הרגולטוריות ואת תעשיית הביו- פרמצבטיקה במהלך תהליך הרגולציה) ומערכת ה"קודים הכימיים התרפויטיים האנטומיים" (קוד ייחודי המתוחזק על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO, המוקצה לתרופה על פי האיבר או המערכת שעליה היא פועלת וכיצד היא פועלת, שימשו לקטלוג ההפרעות. המאגר כולל 1645 תרופות, מתוכן 121 (7.4 אחוזים) מתועדות ככרוכות בהפרעות בלשון כאפקט שלילי. הפרעות לשון הנגרמות מתרופות נצפות בעיקר בקטגוריות התרופות הבאות: "מערכת העצבים", "תרופות אנטי-זיהומיות לשימוש מערכתי" ו-"מערכת העיכול וחילוף החומרים". הפרעות הלשון השכיחות ביותר מתרופות הן:
- שינוי בצבע (גלוסיטיס, צביעה על הלשון, לשון שעירה, לשון מצופה)
- הגדלת הנפח (בצקת הלשון, היפרטרופיה של פפילות לשון)
- שינוי ברגישות (לשון בוערת, דיסאסטזיה של הלשון, גירוד בלשון, גלוסודיניה, קהות לשון)
- פגם במשטח הלשון (כיבים בלשון)
- הפרעות לשון אחרות (גירוי בלשון)
מסקנת המחברים היא, כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתמודדים לעיתים קרובות עם תרופות העלולות לגרום להפרעות בלשון. סקירת התרופות המדווחת במאמר זה תומכת בקלינאים לשם הגברת המודעות, יכולת האבחון והטיפול בהפרעות הלשון הנגרמות על ידי תרופות.
Aziz Y, Hubertus Rademacher YM, Hielema A, et al. Oral adverse effects: drug-induced tongue disorders. Oral Diseases 2021; 27: 1528-1541