על פי מחברי המאמר, בקרב בני אדם מבוגרים קיימת שכיחות גבוהה של דיכאון וחרדה. יתרה מכך, שני המצבים קשורים בין היתר להשתתפות במסגרת עבודה, שימוש בסמים ואף לעלויות גבוהות של שרותי הבריאות.
בנוסף לידע הרב הקיים לגבי הגורמים התורמים לדיכאון וחרדה במבוגרים, כגון תנאים סוציו-אקונומיים, גורמים הקשורים לאורח החיים או גורמים הקשורים לבריאות, קיימים מחקרים הבוחנים את הקשר בין איכות חיים הקשורה לבריאות הפה לבין הסבירות לקיום דיכאון. מחקרים אלו הראו בעיקר קשר בין איכות חיים נמוכה יותר הקשורה לבריאות הפה לבין אפשרות גבוהה יותר לסבירות להתפתחות דיכאון. יתרה מכך, קיימים שני מחקרים בלבד החוקרים את הקשר בין איכות החיים הקשורה לבריאות הפה לבין הסבירות לחרדה בקרב מבוגרים. עם זאת, שני מחקרים אלו לא הבחינו במפורש בין חרדה ודיכאון. שני המחקרים הראו קשר משמעותי בין תסמיני חרדה או דיכאון לבין מדדים נמוכים יותר של איכות חיים הקשורה לבריאות הפה.
מטרה
בשל הידע המוגבל הקיים לגבי הקשר בין איכות חיים הקשורה לבריאות הפה לבין דיכאון וחרדה בקרב מבוגרים באוכלוסייה הכללית בגרמניה, ערכו המחברים את המחקר הנוכחי על מנת לסגור את הפער הזה בידע ולזהות בני אדם הנמצאים בסיכון לדיכאון או חרדה היכולים לתרום לתחלואה ותמותה.
החוקרים השתמשו בנתונים של 3,075 בני אדם מתוך סקר מקוון מייצג ארצי (מסוף אוגוסט עד תחילת ספטמבר 2021), כולל יחידים בגילאי 70-18 המתגוררים בגרמניה (לא כולל זרים שאינם מתגוררים בגרמניה; לא כולל יחידים בני פחות מ 18 שנים ולא כולל בני אדם מעל גיל 70). לשם גיוס המשתתפים, נעשה שימוש במקורות שונים למדגם אינטרנט, כגון מנועי חיפוש לשם שיווק או פלטפורמות של דעות.
השאלון בו השתמשו היה זמין אך ורק בשפה הגרמנית' לכן מניחים החוקרים כי בני אדם עם קשיים בקריאת השפה הגרמנית לא השתתפו במחקר. הם השתמשו בשירותי חברת מחקרי השוק Respondi אשר גייסה את המשתתפים מפאנל מקוון באופן שיתאים להתפלגות המין, שכבת הגיל וכן המדינה הפדרלית באוכלוסייה הבוגרת בגרמניה. באמצעות הנתונים הסוציו-דמוגרפיים האלו נבחר מדגם אקראי מהאוכלוסייה המכוונת ונוצר קשר עם כ-14,000 בני אדם על מנת להשתתף במחקר זה.
שאלון בריאות המתרפא המבוסס (PHQ-9) והפרעת חרדה כללית (GAD-7) שימשו לכימות הסבירות לדיכאון ולחרדה, בהתאמה. הסבירות לדיכאון במדגם הכולל הייתה קשורה באופן מובהק לאיכות חיים נמוכה יותר הקשורה לבריאות הפה בנשים וגברים כאחד. בנוסף, הסבירות של קיום חרדה הייתה קשורה באופן מובהק לאיכות חיים נמוכה יותר הקשורה לבריאות הפה במדגם הכולל בקרב נשים וגברים.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי המחקר הנוכחי הדגיש את הקשר בין איכות חיים נמוכה יותר הקשורה לבריאות הפה לבין הסבירות למצבי דיכאון וחרדה באוכלוסייה הבוגרת הכללית בגרמניה. לדבריהם, נדרשים מחקרי אורך עתידיים נוספים על מנת לאשר את הממצאים.
Hajek A, Konig HH. Oral health‑related quality of life, probable depression and probable anxiety: evidence from a representative survey in Germany. BMC Oral Health (2022). doi.org/10.1186/s12903-022-02047-y