ההבנה שהפרעות שינה—ובעיקר OSA—פוגעות בבריאות הלב-כלי דם, בחילוף החומרים ובתפקוד הנוירו-קוגניטיבי, מציבה את רופא/ת השיניים בעמדה ייחודית: אנו פוגשים את המטופלים בתדירות גבוהה, רואים את דרכי האוויר העליונות “מבפנים”, ומזהים רמזים קליניים מוקדמים (נחירות, ברוקסיזם לילי, לשון מוגדלת, חך צר/גבוה, מנדיבולה רטרוגנטית, יובש פה ועייפות). לכן, האחריות הראשונית היא סקר ואיתור: תשאול ממוקד ושימוש בכלי סינון תקפים (למשל Epworth, STOP-BANG) והפניה לאבחון פורמלי (פוליסומנוגרפיה או בדיקות ביתיות לפי צורך). תפקידנו אינו לקבוע OSA אלא להעלות חשד ולהניע אבחון ומעקב בשיתוף מומחה/ית לרפואת שינה.

בקו הטיפולי, סדים דנטליים מתקדמים—ובעיקר מכשירי קידום מנדיבולרי (MAD)—מומלצים על-פי הנחיות משותפות AASM/AADSM כטיפול קביל ל-OSA קל-בינוני ולמטופלים שאינם מתמידים ב-PAP, ולעיתים גם כתוספת ל-PAP. הראיות מראות ירידה במדדי AHI, הפחתת נחירות ושיפור בריווי החמצן, ובחלק מהעבודות גם היענות גבוהה יותר יחסית ל-PAP (שעות שימוש מדווחות). יחד עם זאת, PAP נותר הסטנדרט ל-OSA בינוני-חמור, והבחירה נעשית פרטנית. לכן, התאמת MAD צריכה להיעשות במסגרת שיתופית וללוות בבדיקת תוצאות אובייקטיבית לאחר הטיטרציה.

התרומה הדנטלית אינה “סד בלבד”. נדרשת הערכה טרום-טיפולית של שלמות שיניים ותמיכה פריודונטלית, מצב ה-TMJ והשרירים, ומדדים אוקלוזליים בסיסיים. במהלך הטיפול יש לנטר תופעות לוואי צפויות—יובש/ריבוי רוק, רגישות שיניים/שרירים, כאב מפרקי, ובעיקר שינויים אוקלוזליים מצטברים (הסטות חותכות, ירידה באוברטג/אוברג’ט)—ולנהל אותן לפי קונסנזוס AADSM (כוונונים, תרגילי מתיחה, סד יום זמני, או התאמה מחדש). מעקב תקופתי מתועד הוא חלק מהסטנדרט.

הדיגיטל שינה את שרשרת הערך: סריקות אינטרה-אורליות מדויקות, CBCT לפי אינדיקציה ואלגוריתמי רישום מאפשרים מודל משולב (“שיניים” + “שלד”), תכנון CAD של גובה/מסילות/נפחי הקלה, וייצור SLA/DLP/‏LCD בשרפים ביוקומפטיביליים. התהליך מקל על שחזור/שכפול, משפר נוחות והתאמה, ומאפשר ביקורת אובייקטיבית לאורך זמן. עם זאת, CBCT יש לבצע לפי עיקרון ALARA ורק אם המידע ישנה החלטה קלינית.

מעבר לקליניקה, תפקידנו בחינוך לבריאות שינה: ייעוץ להפחתת אלכוהול ועישון לפני שינה, שמירה על BMI תקין, היגיינת שינה, ושיקולי תנוחת שינה. בילדים ומתבגרים—שיתוף אורתודנט/ית ואא״ג רלוונטי במיוחד כאשר יש צרך חך/מיקרוגנתיה/היפרטרופיה לימפתית. ההצלחה ברפואת שינה דנטלית נבנית מצוותיות: שיננית, טכנאי/ת מעבדה, אורתודונט/ית, אא״ג, מומחה/ית שינה ורופא/ת משפחה.

בשורה התחתונה: רופא/ת השיניים של המאה ה-21 הוא/היא שותפ/ה פעיל/ה ברפואת שינה: מאיתור חכם ומופנה-הנחיות, דרך התאמת טיפול זעיר-פולשני מבוסס-ראיות (MAD), ועד ניהול תופעות לוואי ומעקב מדיד. כך אנו משפרים איכות חיים ומפחיתים סיכון לתחלואה מערכתית—בצורה בטוחה, מדויקת ושיתופית.

 

ביבליוגרפיה

 

  1. Ramar K, Dort LC, Katz SG, et al. Clinical practice guideline for the treatment of obstructive sleep apnea and snoring with oral appliance therapy (AASM/AADSM). J Clin Sleep Med. 2015;11(7):773-827.
  2. Sutherland K, Philips CL, Cistulli PA. Treatment usage patterns of oral appliances for OSA: patient preference and adherence. J Clin Sleep Med. 2021;17(11):2267-2276.
  3. Johal A, Battagel J, et al. The role of oral appliance therapy in obstructive sleep apnoea. Eur Respir Rev. 2023;32(168):220257.
  4. Minagi HO, Ikai A, et al. Predictors of side effects with long-term oral appliance therapy. J Clin Sleep Med. 2018;14(12):1975-1981.
  5. Hamoda MM, Almeida FR, et al. Long-term side effects of sleep apnea treatment with oral appliances. J Dent Sleep Med. 2019;6(4):—.
  6. Shete CS, Sadananda V, et al. Three-dimensional upper airway changes with mandibular advancement devices. J Oral Rehabil. 2017;44(8):571-579.
  7. AASM. International Classification of Sleep Disorders, 3rd ed., Text Revision (ICSD-3-TR).
  8. Lee Y, et al. Oral appliance therapy for OSA—concise update. Sleep Med Res. 2023;14(4).