מחברי המאמר מציינים, כי מספר המתרפאים הנהנים מטיפול שתלים הולך וגדל, הודות להתקדמות בטכניקות האוגמנטציה ופני השטח של השתלים. החדרה מוצלחת ואינטגרציה של שתלים בפה אפשריים כיום גם בנוכחות פגמים מקומיים בעצמות, מה שמפחית את המשמעות של התוויות נגד הקשורות למורפולוגיה של העצם.

שחזורים הנתמכים באמצעות שתלים אורליים משמשים יותר ויותר להחלפת שיניים חסרות, וזהו טיפול הנחשב על ידי מומחים להשתלות כסטנדרט החדש. עם זאת, ריבוי תחלואה בגיל מבוגר ומשאבים פיזיים מחייבים בחינה ביקורתית של אספקת תותבות קבועות וניתנות להסרה. טיפול בשתלים עשוי להיחשב כהליך בטוח בחלק מהמתרפאים הסובלים ממחלות מערכתיות, כגון סוכרת. לחולים מבוגרים עשויים להיות גם ליקויים מערכתיים אחרים, כגון צריכת ביספוספונאטים או תרופות אחרות הקשורות לאוסטאונקרוזיס. בעוד שמחקרים מדעיים מתמקדים בעיקר בהיבטים הקליניים של השתלות בפה כגון הליך האוסאואינטגרציה, שיעורי ההישרדות, סיבוכים ביולוגיים ומכאניים ושביעות רצון המתרפאים, הרי שנתונים אמפיריים על התפיסה והידע של האוכלוסייה הכללית לגבי השתלות בפה הם נדירים.

יתרה מכך, בני אדם מבוגרים וההטרוגניות שלהם מיוצגים בחסר במחקרים על רפואת השיניים של שתלים. רק מחקרים בודדים בדקו מקרוב את המודעות, הידע והקבלה בתחום זה בו ההצלחה קשורה באופן משמעותי עם הידע והציפיות של המתרפאים.

 

מטרה

 

המחקר הנוכחי בא לבחון ידע זה ולהגדיר קיום של מתאם פוטנציאלי עם הגיל. החוקרים שערו שרמת הידע על השתלות בפה נמוכה בכל קבוצות הגיל. יתרה מזאת, עם העלייה בגיל, המודעות, הידע והקבלה של שתלים בפה פוחתים, ובכך צויין פער ידע הקשור לגיל בתחום זה. המחברים סווגו את המשתתפים לשלוש קבוצות גיל: קבוצת גיל מס' 1 (44-35 שנה), קבוצת גיל מס' 2 (74-65 שנה) וקבוצת גיל מס' 3 (75 שנה ומעלה). נבחר באקראי סך של 400 משתתפים לכל קבוצת גיל באמצעות נתונים ממשרד הרישום של התושבים בברלין, גרמניה. ראיונות טלפוניים מובנים נערכו בין השנים 2016 ל-2017, תוך שימוש בשאלון בן 67 פריטים המכסה את הנושאים הבאים: מודעות, רמת מידע, הערכת עלויות, עמדות והתנסויות עם השתלות בפה.

החלק המהותי של הריאיון כלל את איסוף הידע בתחום ההשתלות בפה, ולאחריו את היתרונות והחסרונות של טיפול בשתלים. חלק זה כלל שאלות על חומרים, אפשרויות עיגון, תוחלת החיים של שתלים, הגבלת גיל אפשרית לטיפול והצורך באמצעי טיפול והיגיינה מיוחדים עבור השתלים בפה. בנוסף, המשתתפים התבקשו לנקוב במאפיינים של שתלים דנטליים ולדרג את חשיבותם בסוף נשאלו שאלות סוציו-דמוגרפיות לגבי גיל, מגדר ורמת החינוך. למרות רמת ידע כללית נמוכה בכל קבוצות הגיל, לא נמצא מתאם מובהק בין הגיל לבין הידע על השתלות בפה, אך המודעות גדלה עם הגיל. מקורות המידע היו מגוונים, כאשר חברים, מכרים ורופאי השיניים ממלאים תפקידי מפתח. המשתתפים הביעו דעות מגוונות לגבי שתלים, כאשר עמידות ויציבות זוהו כמאפיינים מכריעים. נצפו הבדלים משמעותיים בידע בין קבוצות גיל לגבי מודעות, מקורות מידע ותפיסות של רופאי השיניים המציעים שתלים.

 

מסקנות

 

לדברי החוקרים, המחקר מצביע על צורך בתוכניות חינוכיות ממוקדות, תוך שימת דגש על מקורות מידע המתאימים לגיל על מנת לשפר את האוריינות הבריאותית בהשתלות בפה, במיוחד בקרב בני אדם מבוגרים. חינוך רופאים לגבי יסודות ההשתלה בפה הינו גם חיוני. יישום אמצעים אלה עשוי להעצים את המתרפאים לקבל החלטות מושכלות לגבי טיפולי השתלות בפה, ובכך לתרום לשיפור בתוצאות בריאות הפה.

 

Nitschke I, Krüger K, Jockusch J. Age-related knowledge deficit and attitudes towards oral implants: Survey-based examination of the correlation between patient age and implant therapy awareness. BMC Oral Health 2024: doi.org/10.1186/s12903-024-04134-8