מחברי המאמר מציינים כי תקופת הריפוי שלאחר עקירה כירורגית של השן הטוחנת השלישית בלסת התחתונה קשורה לתגובה דלקתית אינטנסיבית. תהליך זה אחראי על התפתחות כאבים לאחר הניתוח, נפיחות בפנים וטריזמוס, המשפיעים לרעה על איכות החיים של המתרפאים במהלך 10-7 ימים לאחר הניתוח. סימנים ותסמינים אלו הינם תוצאה של פצע הניתוח ומשך הניתוח עצמו, כתוצאה מטראומה ישירה של כלי הדם והלימפה. הגישה הטיפולית הסטנדרטית להפחתת הסיבוכים לאחר הניתוח היא מתן תרופות כגון נוגדי דלקת לא סטרואידים (FANS), קורטיקוסטרואידים (CS) ומשככי כאבים. עם זאת, גם אם הן יעילות, תרופות אלו מציגות כמה תופעות לוואי חשובות כגון נטייה לדימום מערכתי, גירוי במערכת העיכול ותגובות אלרגיות. בנוסף, מתן אנטיביוטיקה מפחית את הסיכון לזיהום שלאחר הניתוח ולדלקת במכתשית העקירה, אך האפשרות לפתח עמידות לחיידקים הופכת את מתן התרופה לרצוי רק במקרים נבחרים.
שיקולים אלו מצדיקים לדעת המחברים את המאמץ למצוא שיטות חלופיות וחדשניות לפתרון הסימפטומטולוגיה שלאחר העקירה הניתוחית של הטוחנות השלישיות של הלסת התחתונה, ללא השפעות שליליות. שיטות שאינן תרופתיות בהן נעשה שימוש על מנת למזער את הסיבוכים הקיימים לאחר עקירת הטוחנת השלישית כוללות טיפול באמצעות קור, דיקור ופוטוביומודולציה(PBM) . טיפול זה כולל אפליקציה של אור הקרוב לאינפרא אדום (NIR) למטרות טיפוליות. לדברי המחברים, מחקרים רבים דיווחו על היעילות של PBM בתהליך ריפוי פצעים עקב יכולתו לווסת את הפעילות הדלקתית ולהאיץ את הריפוי. כהשפעות ראשוניות, מעודדת השיטה הרחבת כלי דם, ניקוז לימפה וגירוי תאי ביולוגי, הגורם להפחתת כאב ובצקת ולהאצת התחדשות הרקמות. השפעות משניות כוללות צבירה של מולקולות רבות, כאנדורפינים ואֵנצֵפָלִינִים אנדוגניים, וכתוצאה מכך הפחתת הדלקת והתגובה החיסונית. PBM משפר את תהליך השיקום ומגביר את המטריצה האנאורגנית של העצם והאינדקס האוסטאובלסטי המיטוטי. דרך טיפולית זו גם מגבירה את התנועתיות של קרטינוציטים אנושיים ומקדמת את העלייה בביטוי הגנים שלהם לקולגן מסוג I וגורם הגידול של אנדותל כלי דם.
מטרה
סקירה נרטיבית זו באה לסכם את העדויות הנוכחיות על ההשפעה של PBM על כאב, נפיחות וטריזמוס לאחר עקירה כירורגית של השן הטוחנת השלישית. המחברים ביצעו חיפוש בספרות באמצעות מסדי הנתונים של MEDLINE PubMed, EMBASE, Web of Science, Cochrane Library, Scopus ו-Google Scholar עד לחודש אוקטובר 2021.
41 מאמרים עמדו בקריטריונים של ההכללה וב-25 מחקרים דווח על ירידה בכאב לאחר הטיפול בהשוואה לפלסבו. במחקרים אלו נעשה שימוש בלייזר הן בתוך הפה והן מחוצה לו, והפרמטרים של הלייזר היו כדלקמן: אורכי גל נעו בין 632 ל-1064 ננומטר, ההספקים היו בין 4 ל-1000 mW, צפיפות האנרגיה הייתה בין 3 ל-212 J/cm.
ב-11 מאמרים לא דווח על הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית של טיפול ב-PBM בהפחתת כאב בהשוואה לפלסבו.
מסקנות
לדעת מחברי המאמר, פוטוביומודולציה יכולה להיחשב כחלופה ושיטה שימושית לשליטה בכאב בעקבות עקירה כירורגית של שן בינה. עם זאת, האפקטיביות של הטיפול בהפחתת נפיחות וטריזמוס עדיין שנויה במחלוקת. הסקירה הנוכחית מדגישה את היעדר הקונצנזוס בספרות על פרוטוקולים המשמשים בטיפול באמצעות פוטוביומודולציה.
Pergolini D, del Vecchio A, Palaia G, et al. Photobiomodulation after surgical extraction of the lower third molars: A narrative review. Oral 2022; 2:18-28