מחברי המאמר מציינים, כי בעוד שקנאביס שימש בני אדם במשך כ-4,000 שנים לפחות, השימוש העכשווי בו הינו נרחב ומתרחב. ואכן, כ-12 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת של צפון אמריקה וארבעה אחוז מהאוכלוסייה העולמית צורכים קנאביס, שהינו גורם סיכון פוטנציאלי למחלות חניכיים שמתפתח במהירות.
מטרה
הסקירה הנוכחית מסכמת את נקודות החוזק והחולשה של העדויות האפידמיולוגיות והמכניסטיות הבסיסיות שעשויות להסביר את הרגישות המוגברת להרס רקמות החניכיים ו/או את ההחמרה במחלת החניכיים הנגרמים על ידי קנאביס. לדברי החוקרים, קיימות ראיות אפידמיולוגיות ממספר הולך וגדל של מחקרים ראשוניים וממאמרי סקירה המקשרים בין צריכת מריחואנה לבין השלכות שליליות על בריאות החניכיים. בעוד שמחלת החניכיים בדרך כלל לא מתפתחת עד גיל העמידה, דיווחים על הופעת מחלה מוקדמת בקרב משתמשי קנאביס מדאיגים במיוחד בהקשר השמירה על בריאות הפה לאורך זמן, במיוחד מכיוון שצריכת המריחואנה נמצאת בעלייה. ואכן, שכיחות השימוש במריחואנה בקרב בני נוער בארצות הברית עקפה את שכיחות השימוש בטבק כבר לפני כעשור בערך. החוקרים מציינים כי לאחרונה דווח על הרס חניכיים מתון עד חמור בקרב משתמשים אוסטרליים אבוריג'ינים עד גיל 18. ניתוחי הנתונים ממחקר הבריאות וההתפתחות הרב-תחומי של ניו זילנד הביאו למסקנה כי השימוש במריחואנה הינו גורם מקדים להתפתחות מחלות וכי הסיכון לחלות במחלות הקשורות לקנאביס גבוה ודומה לסיכון היחסי לעישון סיגריות רגילות, וכי הירידה בבריאות החניכיים ניכרת אפילו בקרב בני 20. נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומית בארצות הברית של משתתפים בגילאי 59-30 שנה (n=1,938) גילו עליה בחומרת מחלת החניכיים (לפי מדדי עומק הכיסים ואובדן התאחיזה הקלינית) בכל הסקסטנטים האורליים וכן בכל הקבוצות האתניות ודרגות ההכנסה. מכיוון ש-60 אחוזים מאוכלוסיית המחקר הזו השתמשה בשלב כלשהו בקנאביס ו-27 אחוזים מהווים צרכנים תכופים של הסם, זהו המחקר הרלוונטי הגדול ביותר עד כה בארצות הברית שנעשה בשנים האחרונות, ומאשר במידה רבה את קיומו של ציר שלילי בין השימוש במריחואנה לבין קיום מחלת חניכיים. החוקרים קובעים כי חשוב לציין כי הראיות הטובות ביותר הקיימות, כפי שהוערכו באמצעות סולם ניוקאסל-אוטווה, מעידות על קיום מחלות חניכיים או דלקות חניכיים חמורות יותר בקרב מעשני קנאביס ובמיוחד אובדן מוגבר של התאחיזה הקלינית בקרב משתמשים תכופים, מצב המצביע על כך שהסיכון לחניכיים הכרוך בצריכת קנאביס קבועה עשוי להיות תלוי במינון.
לסיכום, מציינים המחברים כי נקודות החוזק והמגבלות של המחקרים האפידמיולוגיים הקיימים שבדקו את הקשר בין קנאביס לבין מחלות החניכיים מוצגים בצורה רהוטה במאמר של Mayol et al. שפורסם השנה וכולל דיון במספר מאמרים שלא נדונים בסקירה הנוכחית, אשר התרכזה בנתונים עדכניים הקשורים בצורה ישירה לחניכיים. לדבריהם, יש עדיין הרבה מה ללמוד על השפעת הקנאביס והקנבינואידים על בריאות החניכיים ובמיוחד בכל הקשור למנגנונים העומדים בבסיס הנטייה להרס רקמות החניכיים. גורמים נוספים כגון רעילות ישירה לתאים אינטגרליים וחולפים של החניכיים, פעילויות אנטי בקטריאליות סלקטיבית ותגובות חיסוניות פוטנציאליות בלתי מוסדרות עשויים לפעול באופן סינכרוני לקדם גורמים פתוגניים מתמידים ובמקביל לגרום למחלת חניכיים הרסנית.
Scott DA, Dukka H, Saxena D. Potential mechanisms underlying marijuana-associated periodontal tissue destruction. J Dent Res 2021. doi: 10.1177/00220345211036072