קריטריון אובייקטיבי לתמיכה בהחלטת רופא השיניים בין סדציה להרדמה כללית לטיפול שיניים בילדים

הרדמה כלליתGA) ) וסדציה בהכרהCS) ) הן שתי שיטות פרמקולוגיות מוכרות המשמשות ברפואת השיניים לילדים לניהול התנהגות של חוסר שיתוף פעולה. מחברי המאמר מציינים כי המזג וההתנהגות של הילד עשויים להשפיע על ההצלחה האולטימטיבית של סדציה. גורמים רבים אחרים, כולל העדפת הרופא מטפל, העדפת ההורים, גישה למתקנים, איכות בטיחות הטיפול ועלות עשויים להוות חלק מההחלטה להשתמש בהרדמה כללית לעומת סדציה בהכרה. כמו כן הוכח שגיל המתרפא משפיע על ההחלטה להשתמש בהרדמה כללית לעומת סדציה. יש לקחת בחשבון גם את השפעת הסדציה או חווית ההרדמה הכללית על התנהגותו וחרדתו העתידית של המתרפא. לאור שלל הגורמים הסובייקטיביים המעורבים בהחלטה זו, קיים לדברי החוקרים צורך ליצור ולתקף קריטריונים, בהם ניתן להשתמש על מנת לסייע באופן אובייקטיבי להחלטה זו. קריטריונים כאלה צריכים להיות שיטתיים ובעלי בסיס מדעי. בעבר פותחו קריטריונים לשימוש גורמי ביטוח המשפים צד שלישי על מנת לקבוע את השימוש הטוב ביותר בכספים לניהול התנהגות ילדים בטיפולי שיניים. כדוגמא הם מביאים את השותפות של Medicaid ו- Healthcareבמדינת טקסס (TMHP) המשתמשת בקריטריונים המבוססים על גיל המתרפא, דרישות הטיפול, התנהגות המתרפא, הצורך בהתערבות כירורגית, כישלון של סדציה, מצבים רפואיים ומוגבלויות על מנת לאשר תשלום עבור הרדמה כללית לטיפולי שיניים. בסופו של דבר, כל הקריטריונים המשמשים לסייע להחלטה להשתמש בהרדמה כללית לעומת סדציה בהכרה צריכים להתבסס גם על שיקול דעתו הקליני של הרופא המטפל.

מטרה

המחקר הנוכחי כלל מדדים שנועדו להעריך בדיעבד את מצבו הבריאותי של הילד, גילו, משקלו, התנהגותו ואת ההיקף והמורכבות של טיפול השיניים הנדרש כגורמים בדרוג המוצע על מנת לסייע בהחלטה באם להשתמש בסדציה בהכרה לעומת הרדמה כללית לשם טיפולי שיניים בילדים שאינם משתפים פעולה. המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי תוכנן על מנת לכלול ילדים שקיבלו טיפולי שיניים תוך כדי הרדמה או כללית סדציה בהכרה במשך תקופה של שנה במחלקת רפואת השיניים לילדים בבית הספר לרפואת שיניים בניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית. מדגם המחקר שכלל 80 ילדים נוצר על פי ניתוח המשמש להפקת מדגם עם הספק של 80 אחוזים ברמת מובהקות של 0.05. הילדים חולקו לשתי קבוצות. 35 נבדקים היו בקבוצת הסדציה בהכרה ו-45 בקבוצת ההרדמה הכללית. הציון הכולל של הקריטריונים המוצעים חושב לגבי כל ילד באמצעות הנתונים שנאספו. הקריטריונים המוצעים משלבים שבעה מדדים, והציון הכולל של הקריטריונים הינו סכום ציוני שבעת המדדים. סולם המדדים תוכנן כך שציון גבוה יותר יצביע על הצורך בהרדמה כללית ולא בסדציה בהכרה. הקריטריונים נועדו לציין את ההתוויה לשימוש בהרדמה כללית, כאשר הציון הכולל הוא 16 נקודות ומעלה. הערכה זו הראתה כי קיים קשר חיובי בין הקריטריונים המוצעים לבין ההחלטה שהתקבלה בדיעבד להשתמש בהרדמה כללית לעומת סדציה בהכרה לילדים שאינם משתפים פעולה הזקוקים לטיפולי שיניים.

מסקנת מחברי המאמר היא, כי סולם המדדים שנקבע מהווה אינדיקטור תקף לצורך בהרדמה כללית לעומת סדציה בהכרה, למעט גיל הילד.

Mohan M, Rosivack RG, Masoud Z, et al. An objective criteria used to support a practitioner’s decision between sedation versus general anesthesia for the dental treatment of uncooperative pediatric patients. Ped Dent J 2020; 30(3): 155-160