לטענת מחברי המאמר, עששת שיניים השפיעה על הומו סאפיינס לאורך כל תקופת קיומו, וראיות למחלה נמצאו גם בקרב ניאנדרטלים ואנואידים והיא מלווה את האנושות, ככל הנראה, לאורך האבולוציה. בשל האחוז הנמוך של החומר האורגני, לסתות ושיניים אנושיות נשארות שמורות היטב לאחר המוות, מה שמאפשר למבנים אלה לספק מידע חשוב על קיום ותמותה אנושיים לאורך ההיסטוריה. רקמות השיניים והעצם המכילות מינרליים בכמות גבוהה נחקרות, על מנת להעריך גיל, לשחזר דפוסי תזונה, להבין שינויים חברתיים ותרבותיים ולספק תובנה לגבי תרבויות העבר. לאחרונה, דנ"א עתיק שהופק מרקמות מוך השיניים המוגנות היטב נחקר על מנת להבין דפוסי הגירה של אוכלוסיות, תרבויות וסחורות. מאחר שתהליך העששת הינו מורכב וכולל, בנוסף למיקרוביוטה המקומית של הפה, אינטראקציות מורכבות בין גורמים של רוק, תזונה, גנטיים, אנטומיים ופיזיולוגיים, אין בנמצא מודל הסבר פשוט כאשר בוחנים את התדירות של מחלת העששת באדם ההיסטורי.

שינויים בתדירות העששת המתועדים בשרידי אדם ארכיאולוגיים, מוסברים בדרך כלל על ידי שינויים בגורמים תזונתיים. במהלך המהפכה הניאוליתית שהחלה סביב השנים 8000-10000 לפני הספירה, עם מעברים בתרבויות אנושיות רבות מציד ולקט לחקלאות, דיווחה הספרות על שינוי בהופעת עששת עם שיעורים גדלים. שינוי ידוע בנטל העששת בבני אדם התרחש עם התקדמות התיעוש במהלך המאה ה-19, הכנסת סוכרים ומזון מעובד להמונים, מה שהוביל לעלייה בשכיחות המחלות. מאוחר יותר, יישום והתאמה כללית של אסטרטגיות מניעה, הובילו לשיפור בריאות השיניים.

 

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת לסקור את הספרות ולהציג סדרת נתונים שנאספו על שכיחות העששת באוכלוסיות הומו סאפיינס בעבר, וכמו כן להעיר על ממצאים מנקודת מבט היסטורית, אוסטאולוגית, ארכיאולוגית ואודונטולוגית משותפת. החוקרים חיפשו בשני מאגרי מידע, Scopus and Art, Design and Architecture Collection, תוך שימוש במונחי חיפוש מוגדרים מראש. הספרות נסקרה והוערכה באופן שיטתי על ידי שני הכותבים. הממצאים כוללים מתאם לא ליניארי מובהק, עם עלייה בשכיחות העששת באוכלוסיות אירופאיות משנת 9000 לפני הספירה ועד 1850 לספירה, הן עבור מספר שיניים עם עששת והן עבור מספר האנשים שנדבקו.

מסקנת המחברים היא, כי למרות האמונה הקולקטיבית המבוססת היטב כי שיעורי העששת נעים בין מקומות וזמן שונים וההשקפה הכללית לפיה שיעורי העששת עלו מהתקופה הפרהיסטורית ואילך, זוהי, למיטב ידיעתם, הפעם הראשונה שהקשר הזה הוכח, בהתבסס על נתונים שפורסמו.

 

Bertilsson C, Borg E, Sten S, et al. Prevalence of dental caries in past European populations: A systematic review. Caries Res. doi.org/10.1159/000522326