לצד ההתפתחות הכירורגית־דיגיטלית, אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות היא חזרה ל“ביולוגיה של השתל”: כיצד פני השטח, החומרים וסביבת הרקמות הרכות משפיעים על יציבות מוקדמת, על תחזוקה ארוכת טווח ועל בחירת פרוטוקולים פחות פולשניים. כאן ה“חדש” מגיע מארבע חזיתות: טיפול פלזמה “כיסא־צד”, התבגרות הידע על שתלי זירקוניה, הרחבת האינדיקציות לשתלים קצרים כחלופה לפרוצדורות הרמת סינוס, ושימושים מתקדמים ברכזי טסיות (כגון PRF) ובניהול הפנוטיפ הרקמתי סביב השתל.

נקודת מוצא חשובה היא תופעת ה־“biological aging” של טיטניום: עם הזמן פני שטח שנשמרו באריזה עלולים לצבור זיהום פחמימני, להפחית הידרופיליות ולהאט אינטראקציות ראשוניות עם דם/תאים. טיפול פלזמה מנסה “לאפס” זאת ממש לפני ההחדרה,  ניקוי והגברת הידרופיליות. עבודה קלינית רטרוספקטיבית עדכנית בחנה שתלים שעברו טיפול פלזמה לפני החדרה ודיווחה על מדדי יציבות מוקדמת ותהליך אוסאואינטגרציה מוקדם “ידידותי יותר” בפרמטרים שנמדדו, עם הצעה לפוטנציאל קליני בעיקר במצבים שבהם אנו רוצים ביטחון גבוה בתחילת הדרך. יחד עם זאת, עדיין מדובר בתשתית ראיות שמתפתחת, והתרגום לתוצאות ארוכות טווח, שונות בין מערכות פלזמה, ועלות־תועלת – דורשים מחקרים נוספים. מבחינה פרקטית, עצם העובדה שטיפול פלזמה כיסא־צד אפשרי ומהיר הודגמה כבר קודם גם במחקר קליני־יישומי שתיאר מערכת פלזמה פרוצדורלית לשיפור הידרופיליות תוך כדי עבודה.

במקביל, שתלי זירקוניה עברו “התבגרות” מדימוי אסתטי־אלרגני בלבד לדיון קליני מפוכח: הישרדות, אובדן עצם שולית, ושאלות תכנון (one-piece לעומת two-piece, חספוס/טיפול פני שטח). סקירה שיטתית ומטה־אנליזה עדכנית על תוצאות קליניות של שתלי זירקוניה תיארה נתונים מעודדים עם שיעורי הישרדות גבוהים בפרקי זמן מדווחים, לצד הערה ברורה שהיקף הראיות עדיין קטן מזה הקיים בטיטניום ושנדרש בסיס רחב יותר להשוואה הוגנת. כאשר מתמקדים בהשוואה ישירה לטיטניום, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים מבוקרים/אקראיים מצביעה על כך שברמות זמן מסוימות אין הבדל מובהק בהישרדות, אך המספרים קטנים והטווחים רחבים, ולכן לא נכון להציג “שוויון מוחלט” אלא “תמונה מבטיחה עם אי־ודאות”. בנוסף, סקירה עדכנית שבחנה את הקשר בין תכנון השתל הזירקוני לתוצאה קלינית הדגישה של־one-piece יש נתונים טובים לטווח בינוני, אך השוואות איכותיות בין תצורות שונות עדיין חסרות.

מגמה שלישית היא מינימל־אינבזיביות באזור המקסילה האחורית האטרופית: שתלים קצרים כחלופה להרמת סינוס עם שתלים ארוכים. סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של RCTs עם מעקב ארוך יחסית (עד 5 שנים במחקרים הכלולים) מצאה ביצועים קליניים תחרותיים לשתלים קצרים, ובחלק מהמדדים אף יתרונות בהפחתת מורכבות/סיבוכים, אך התוצאות תלויות באינדיקציה, באיכות העצם ובתכנון שיקומי נכון. המשמעות היא לא “להחליף” הרמת סינוס, אלא להרחיב ארסנל החלטה: במקרים נבחרים, שתלים קצרים יכולים להיות פתרון מבוסס ראיות המקטין פולשנות.

ולבסוף, הרקמות הרכות: יותר ויותר עבודות מדגישות שפנוטיפ רקמתי סביב שתל (עובי רירית, רוחב קרטיניזציה, גובה רקמה סופרה־קרסטלית) אינו רק אסתטיקה, אלא רכיב של יציבות ביולוגית ונוחות תחזוקה. מטה־אנליזה עדכנית הצביעה על קשר בין קרטיניזציה מספקת (למשל ≥2 מ״מ) לבין פחות פלאק/דלקת/אובדן עצם, קשר שאינו תמיד סיבתי, אך בעל משקל קליני. על רקע זה, נכנסים הן דיונים קונצנזואליים על הגדלת רירית קרטינית סביב שתלים והן עניין בפתרונות ביולוגיים כמו PRF. סקירה שיטתית עדכנית שבחנה PRF סביב רקמות רכות פרי־אימפלנטיות מצאה פוטנציאל לשיפור פרמטרים מסוימים של ריפוי/רקמה, אך גם ציינה מגבלות של הטרוגניות ושונות בפרוטוקולים. לכן, נכון להציג PRF ככלי מבטיח בעיקר במצבים נבחרים, ולא כתחליף גורף לשיטות רקמה רכה מבוססות.

בסיכום, החידושים העיקריים אינם “חומר קסם”, אלא יכולת למקד טיפול: לשפר את המפגש הראשוני בין שתל לרקמה (פלזמה), לבחור חומר שתל לפי פרופיל מטופל (זירקוניה במצבים מתאימים), להפחית פולשנות כירורגית (שתלים קצרים) ולנהל סביבת רקמה רכה שתומכת בתחזוקה לאורך שנים.

רשימת ספרות

  1. Kim Y-K, Choi H, Kim H-G, Sohn D-S. Impact of Plasma Surface Treatment on Implant Stability and Early Osseointegration: A Retrospective Cohort Study. Materials. 2025;18(19):4568.
  2. Dong Y, et al. A chair-side plasma treatment system for rapidly enhancing the surface hydrophilicity of titanium dental implants in clinical operations. J Oral Sci. 2021;63(4):334-340. doi:10.2334/josnusd.21-0090.
  3. Mohseni P, Soufi A, Chrcanovic BR. Clinical outcomes of zirconia implants: a systematic review and meta-analysis. Clin Oral Investig. 2023;28(1):15. doi:10.1007/s00784-023-05401-8.
  4. Padhye NM, et al. Survival and success of zirconia compared with titanium implants: a systematic review and meta-analysis. 2023.
  5. Gul A, et al. Zirconia dental implants; the relationship between design and clinical outcome: a systematic review. J Dent. 2024.
  6. Mester A, et al. Short implants versus standard implants and sinus floor elevation in atrophic posterior maxilla: systematic review and meta-analysis of RCTs with 5 years’ follow-up. 2023.
  7. Giammarinaro E, et al. Does platelet-rich fibrin enhance the outcomes of peri-implant soft tissues? A systematic review. BMC Oral Health. 2025.
  8. Zhang Z, et al. Adequate keratinized mucosa (≥2 mm) and peri-implant health: meta-analysis. 2025.
  9. Zhang S, et al. Expert consensus on peri-implant keratinized mucosa augmentation. 2025.