מחברי המאמר מציינים כי הוכח כי טיפול של השתלות שיניים מהווה אפשרות טיפולית עם תוצאות צפויות ועם אחוזי הישרדות והצלחה גבוהים בטווח הארוך. עם זאת, נתונים אלה מבוססים על מחקרים העוסקים בשתלים מטיטניום. שימוש בחומר זה באזור האסתטי עשוי לרמוז על סיכון של שינויי צבע של הרקמות הרכות סביב השתל, היכולת לצפות בגוון אפרפר את הרקמה. במצבים בהם עובי הרירית הינו פחות משני מ"מ, נצפו הבדלים גלויים לעין ביחס להשתקפות האור בין מבנים העשויים מזירקוניה לבין אלו העשויים טיטניום. יתר על כן, הביקוש הגובר של המתרפאים לקבלת שיקום לא מתכתי ותגובות אפשריות של קיום רגישות המדווחות על טיטניום הובילו לחיפוש אחר חומרים חלופיים. לדבריהם תוארו בספרות סימנים כגון אריתמה, אורטיקריה, אקזמה, נפיחות, כאבים, נמק ואובדן עצם שנגרמו עקב השתלות שיניים מטיטניום.

במחקר רטרוספקטיבי בן שלוש שנים שנערך על שתלים קרמיים, נמצא כי שתלים אלו הראו תאימות ביולוגית מצוינת עם תוצאות אסתטיות חיוביות מאוד, אך נצפה גם כי טיפול פני השטח בשתלים אלה היה צריך להשתפר משמעותית לשם השגת אוסואינטגרציה הדומה לשתלים מטיטניום. התוצאות עברו שיפור הודות לפיתוח זירקוניה כחומר להשתלות שיניים וטיפול בפני השטח שלה. מחקרים אחרונים הראו תאימות ביולוגית מצוינת המאפשרת אינטגרציה טובה של הרקמות הקשות והרכות ותכונות מכניות מעולות. יכולתם של שתלים קרמיים לעמוד בעומס שופרה באופן משמעותי והפכה להיות דומה לזו שנצפתה בשתלי טיטניום. לפיכך, לדעת המחברים שתלים קרמיים עשויים להוות אלטרנטיבה בעלת ערך לשתלי טיטניום. עם זאת, לא קיימים עדיין הרבה ניסויים קליניים זמינים בהם נעשתה השוואה בין שתלי זירקוניה וטיטניום. בשנים האחרונות התמקדה תשומת לב רבה בהיבט האסתטי של הרקמות סביב השתל, המוגדר גם כ"אסתטיקה ורודה", זאת בשל החיפוש של רופאי השיניים אחר מצוינות בטיפול הדנטלי, יחד עם עלייה בביקוש לאסתטיקה מצד המתרפאים. למרות שתפיסת האסתטיקה עשויה להיות סובייקטיבית למדי, סדרת פרמטרים נחשבים כגורמים חשובים לשם השגת תוצאה נעימה מבחינה אסתטית, כגון הפפילה האינטרפרוקסימלית, רמת הרירית והקונטור והמרקם של הרקמות. מחקרים שונים המנתחים פרמטרים אלה השוו את התוצאות האסטטיות בין מבנים מטיטניום לבין זירקוניום. בניתוחים אלה הוערכה האסתטיקה באמצעות מדדים ומערכות ניקוד, והם מראים כיצד מבנים מטיטניום גורמים לדיסקולורציה רבה יותר של הרקמות מאשר מבנים מקרמיקה. תוצאות אלה תומכות בשימוש בחומרים קרמיים במקרים בהם קיימת דרישה גבוהה לאסתטיקה.

מטרה

הניסוי הקליני האקראי הנוכחי נעשה על מנת להשוות את התוצאות האסתטיות ואת מדדי התוצאה המדווחים על ידי המתרפאים בין שתלי קרמיקה לבין טיטניום באזור הקדמי של המקסילה. במסגרת המחקר הוחדרו 30 שתלים ל-30 מתרפאים (באורך 8-12 מ"מ, קוטר 3.3 מ"מ) להחלפת שיניים בודדות במקסילה הקדמית. המתרפאים חולקו באופן אקראי לקבוצה שטופלה בשתלי קרמיקה או טיטניום. הפרמטרים האסתטיים, הקליניים ומדדי התוצאה המדווחים על ידי המתרפאים הוערכו 18 חודשים לאחר הטיפול. 12 חודשים לאחר ההעמסה הסופית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ביחס לאסתטיקה. ממוצע מדד הכתר האסתטי היה 6.31 ו-6.07 להשתלות קרמיקה וטיטניום, בהתאמה. הציון האסתטי הוורוד (PES) היה 7.81 לשתלי קרמיקה ו-7.86 לשתלי טיטניום, ללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית לאף אחד מהפרמטרים הקליניים ומדדי התוצאה המדווחים על ידי המתרפאים.

מסקנות מחברי המאמר הן, כי שתלי קרמיקה מונוטיפיים הוכיחו עצמם כאפשרות טיפול טובה לאזור הקדמי העליון, תוך גילוי תוצאות אסתטיות חיוביות, בהשוואה לשתלי טיטניום.

Ruiz Henao PA, Caneiro Queija L, Mareque S, et al. Titanium vs ceramic single dental implants in the anterior maxilla: A 12-month randomized clinical trial. Clin Oral Impl Res 2021; 32: 951-96