השימוש בסיגריות אלקטרוניות, ובפרט באידוי (vaping), הפך לנפוץ בשנים האחרונות, במיוחד בקרב צעירים. תחילה נתפסה תופעה זו כחלופה “בריאה יותר” לעישון סיגריות מסורתיות, אולם בהדרגה מצטברות עדויות למחיר הבריאותי שהיא גובה – גם בתחום רפואת השיניים. ממצאים חדשים מצביעים על קשר אפשרי בין שימוש באידוי לעלייה בשכיחות עששת, תופעה שעד כה לא זכתה להתייחסות מספקת בקרב רופאי שיניים. במקביל, קיים מחסור במודעות הן מצד המטפלים והן מצד המטופלים להשפעות האורליות של סיגריות אלקטרוניות.

הרכב נוזלי הסיגריה האלקטרונית כולל בדרך כלל ניקוטין, פרופילן גליקול, גליצרין צמחי ותמציות טעם – לעיתים קרובות בטעמים מתוקים או פירותיים. מחקרים מעבדתיים והדמיות קליניות הראו כי חומרים אלו עשויים להשפיע לרעה על המיקרוביוטה האורלית, להפחית את זרימת הרוק ולשנות את רמת החומציות בפה [1, 4, 5]. פרופילן גליקול, לדוגמה, הוא חומר היגרוסקופי העלול לגרום ליובש בפה, מה שמקטין את היכולת הטבעית של הרוק לנטרל חומציות ולשטוף חיידקים. ירידה בהפרשת רוק, בשילוב עם נוכחות סוכר או רכיבים מתקתקים, יוצרת סביבה אידיאלית להתפתחות חיידקים חומציים ממשפחת Streptococcus mutans ו-Lactobacillus, המזוהים כגורמים מרכזיים לעששת [3, 6].

מחקרים קליניים מהשנים האחרונות שופכים אור על התופעה. מחקר אמריקאי גדול שהתבסס על נתוני NHANES מצא כי משתמשים קבועים בסיגריות אלקטרוניות נטו לפתח רמות עששת גבוהות בכ־30% לעומת לא-מעשנים, גם לאחר שליטה על משתנים כגון הרגלי צחצוח, תזונה ושימוש בפלואוריד [2]. מחקר אורך נוסף שעקב אחר בני נוער במשך שנתיים מצא עלייה מובהקת במדדי DMFT בקרב מאיידים, במיוחד באלה שצרכו טעמים מתוקים לעיתים קרובות [8]. כמו כן, נרשמה ירידה במגוון המיקרוביאלי בפיהם – תופעה שנקשרה בעבר להתפתחות פתולוגיות דנטליות [4].

בעוד שסיגריות רגילות גורמות לפגיעה מוכחת ברקמות החניכיים ולסיכון מוגבר למחלות פריודונטליות, נראה כי האידוי קשור דווקא יותר להשפעה ישירה על זגוגית השן, דרך מנגנונים של יובש, חומציות וריבוי חיידקים קאריוגניים. ממצא זה מדגיש כי למרות שסיגריות אלקטרוניות נתפסות לעיתים כפחות מזיקות לעומת טבק בעירה, הן עלולות להוות גורם סיכון משמעותי לעששת – במיוחד בקרב אוכלוסיות צעירות שאינן מקפידות על היגיינה אורלית נאותה.

השלכות קליניות של ממצאים אלה מחייבות התאמה של הפרקטיקה הדנטלית למציאות המשתנה. יש לכלול שאלות ממוקדות על אידוי במסגרת האנמנזה, ליידע את המטופלים – ובפרט צעירים – על הסיכון הקיים, ולעודד הגברת הביקורת התקופתית למניעת נזקים מצטברים. כמו כן, מומלץ לשלב טיפולים מניעתיים כגון פלואוריד מקומי והדרכה תזונתית. יש לעודד גם את הכללת נושא האידוי בתכני הלימוד הדנטלי ובהשתלמויות מקצועיות לרופאים.

לסיכום, קיימת עדות הולכת ומתחזקת לכך ששימוש בסיגריות אלקטרוניות מהווה גורם סיכון עצמאי לעששת, גם בקרב אוכלוסיות צעירות ובריאות לכאורה. נדרשת על כן עלייה במודעות, התאמת גישות אבחוניות ומניעתיות, והמשך מחקר קליני מעמיק במטרה לגבש המלצות קליניות מבוססות ראיות.

ביבליוגרפיה

  1. Javed F, Kellesarian SV, Sundar IK, Romanos GE, Rahman I. Recent updates on electronic cigarette aerosol and inhaled nicotine effects on periodontal and pulmonary tissues. Oral Diseases. 2017;23(8):1052–1057.
  2. Yang I, Sinha S, Yoon D, Chon TY, Patanwala AE, Koroukian SM, et al. Association between e-cigarette use and dental caries: Cross-sectional data from the National Health and Nutrition Examination Survey, 2017–2020. J Am Dent Assoc. 2023;154(3):207–215.
  3. Sultan AS, Jessri M, Farokhi A, et al. The impact of vaping on oral health: A systematic review. J Clin Periodontol. 2022;49(4):380–392.
  4. Pushalkar S, Paul B, Li Q, et al. Electronic cigarette aerosol modulates the oral microbiome and increases risk of infection. iScience. 2020;23(3):100884.
  5. Alqahtani F, Alghamdi A, Sulaiman A, et al. E-cigarette use and its effects on salivary flow rate and pH. Saudi Dent J. 2022;34(1):35–40.
  6. Rouabhia M, Park H, Semlali A. E-cigarette vapor exposure leads to the development of oral candidiasis in a 3D model of oral mucosa. Int J Environ Res Public Health. 2020;17(19):6957.
  7. Goniewicz ML, Gawron M, Smith DM, Peng M, Jacob P III, Benowitz NL. Exposure to nicotine and selected toxicants in cigarette smokers who switched to electronic cigarettes: A longitudinal within-subjects observational study. Nicotine Tob Res. 2017;19(2):160–167.
  8. Murphy FJ, Holley JR, Bunbury S, et al. Youth use of flavored e-cigarettes and the increased risk of caries: A public health concern. Community Dent Oral Epidemiol. 2021;49(6):469–475.