האנדודונטיה המודרנית מתקדמת בשנים האחרונות לעבר ביולוגיזציה: במקום לראות בטיפול שורש תגובה כמעט אוטומטית לכל חשד לדלקת מוך “בלתי הפיכה”, מתרחב השימוש באסטרטגיות לשימור חיות המוך (VPT) ובפרוצדורות רגנרטיביות (REPs/RET), כאשר המטרה אינה “להישאר נאמנים למסורת”, אלא לשמר שן חזקה וחיונית ככל האפשר – בתנאים קליניים מוגדרים ובאיטום מצוין.

הבסיס המקצועי למגמה נשען על הנחיות עדכניות של האיגוד האירופי לאנדודונטיה ברמת S3, המדגישות חשיבות אבחנה מדויקת, קבלת החלטות לפי ראיות, ושמירה על השן לאורך החיים.¹ ההנחיות אינן “דוחפות” VPT לכל מקרה, אך הן מאפשרות אותו במקרים מתאימים ומנוסחים כך שהשאלה הופכת להיות: האם ניתן להשיג שליטה בזיהום ואיטום קורונלי מיטבי, תוך שימור רקמה חיה?¹

עמדת האיגוד האמריקאי לאנדודונטיה (AAE) על VPT מגדירה נקודות קריטיות: בידוד מוחלט, ניהול הדימום כמדד פרוגנוסטי, בחירת חומר ביואקטיבי מתאים, ושיקום אוטם־מיקרו מוקפד.² בפועל, ההבדל בין הצלחה לכישלון ב-VPT אינו לרוב “איזה חומר שמו”, אלא האם בוצעה שליטה בזיהום, האם הדימום נשלט באופן סביר, והאם השחזור סוגר את המערכת מהר ובאופן אמין.

מחקר אקראי מבוקר שבחן פולפוטומיה מלאה מול טיפול שורש במולרים בשלים עם pulpitis בלתי הפיכה סימפטומטית הדגים תוצאות קליניות מעודדות, כולל היבטי כאב ושביעות רצון.³ מחקר נוסף (רטרוספקטיבי לשנתיים) תומך בגישה של פולפוטומיה מלאה בשיניים בשלות סימפטומטיות תוך שימוש בחומרי סיליקט־סידן.⁴ הנתונים אינם מבטלים RCT, אך הם מחזקים את המסקנה שהאבחנה “irreversible pulpitis” איננה תמיד שווה־ערך להחלטה “RCT מיידי”, במיוחד כאשר השן ברת שחזור והאספסיס מצוין.

החומרים ששינו את המשחק הם חומרי סיליקט־סידן הידראוליים (MTA ודומיו), שמאפשרים אטימה ביואקטיבית ותגובה ריפויית טובה יותר ביחס לחומרים קודמים במצבים מסוימים. לצד זאת, ספרות סקירתית רחבה מצביעה על חזרת העניין ב-VPT כחלק מתפיסה של “preservation first”, עם צורך בסטנדרטיזציה של פרוטוקולים ומדדי הצלחה.⁵

בצד הרגנרציה (RET/REPs), האינדיקציה המרכזית נשארת שן בלתי בשלה עם נמק מוך ואפקס פתוח, שבה המטרה היא לא רק ריפוי נגע פריאפיקלי אלא גם המשך התפתחות שורש ועיבוי דפנות. מסמך ה-AAE על “Clinical Considerations” מגדיר פרוטוקול עבודה ואת אמות המידה להצלחה (primary/secondary/tertiary goals), תוך הדגשה שהשדה מתפתח ולכן יש לעקוב אחר עדכונים.⁶

מטא־אנליזה המבוססת על מחקרים אקראיים מצאה שיעורי הצלחה גבוהים של REPs הן בשיניים בלתי בשלות והן בשלות עם נמק, עם הבדלים במדדי sensibility והטרוגניות לפי פרוטוקול.⁷ בנוסף, עבודת network meta-analysis שבחנה בחירת scaffold ב-RET מצביעה על חשיבות בחירת סקאפלד (קריש דם/PRP/PRF וכו’) להשגת מדדי הצלחה שונים, אך גם מזכירה כי איכות הראיות משתנה בין השוואות.⁸ המשמעות הקלינית: רגנרציה איננה “סט אחד לכל מקרה”; יש לבחור פרוטוקול לפי שן, גיל, מצב אפקס, ושיתוף פעולה.

המסר המסכם הוא זה: טיפול שורש קלאסי נשאר אבן יסוד, אך ארגז הכלים הביולוגי התרחב. כאשר מתקיימים תנאים נכונים, ובעיקר אספסיס ושיקום אוטם, VPT עשוי לשמר חיוניות ולשפר פרוגנוזה מבנית. כאשר מדובר בשיניים בלתי בשלות עם נמק, RET עשוי להיות הבחירה הנכונה כדי לחזק שורש צעיר. בשני התחומים, ההצלחה תלויה פחות בסיסמאות ויותר בפרטים: אבחנה, ביצוע, ואיטום.

רשימת ספרות

  1. Duncan HF, Kirkevang L-L, Peters OA, et al. ESE S3-level clinical practice guideline: Treatment of pulpal and apical disease. Int Endod J. 2023;56(Suppl 3):238–295.
  2. American Association of Endodontists. Vital Pulp Therapy – Position Statement (v2). 2025.
  3. Taha NA, et al. Full pulpotomy versus root canal therapy in mature teeth with irreversible pulpitis: randomized controlled clinical trial. J Endod. 2023.
  4. Jiménez-Martín C, et al. Elective full pulpotomy in symptomatic mature permanent teeth: 2-year outcomes. Clin Oral Investig. 2024.
  5. Duncan HF, et al. Present status and future directions—vital pulp treatment and pulp preservation. 2022.
  6. American Association of Endodontists. Clinical Considerations for a Regenerative Procedure (Revised Nov 2022).
  7. Li J, et al. Treatment outcome of regenerative endodontic procedures for necrotic immature and mature permanent teeth: systematic review and meta-analysis (RCT-based). Oral Health Prev Dent. 2023;21:141–152.
  8. Sabeti M, et al. Treatment outcomes of regenerative endodontic therapy in immature permanent teeth: scaffold selection (systematic review/network meta-analysis). Int Endod J. 2024.