מחברי המאמר מציינים כי רירית החך היא האזור המועדף ביותר להשגת תרומה של גרפט של רקמה רכה, בשל עובי הרקמה האידיאלי שלה וההסרה הרחבה של רקמה קרטינית. ריפוי הפצע בחך לאחר הסרת הגרפט מתרחש תוך 4-2 שבועות וניתן לחלקו לארבעה שלבים מאורגנים ורצופים תלויי זמן, כולל קרישה/המוסטזיס, דלקת, היווצרות ועיצוב מחדש. קריש הדם נוצר בעיקר על ידי תאי הטסיות ולאחר מכן ניקוי הפצע מקודם על ידי מונוציטים ונויטרופילים בשלב הדלקתי.
בשלב ההיווצרות, נוצרת רקמת גרנולציה והאנדותל, הפיברובלסטים ותאי האפיתל אחראים על היווצרות הנימים, היווצרות רקמת החיבור, ואפיתליזציה מחדש, בהתאמה. התהליך מסתיים עם רמודלינג של רקמות חדשות שנוצרו וסינתזה רבה של קולגן. שלב זה מתרחש במשך שבועות וחודשים עד לחזרת חוזק מתיחת הרקמות לרמות קרובות לנורמה. בדרך כלל, ניתן לצפות לתחלואה ואי נוחות של המתרפא באזור התורם בחך לאחר קצירת הגרפט של הרקמות הרכות בנוסף לכאב שלאחר הניתוח. קצירת הגרפט של הרקמות הרכות בחך הקשה קשורה גם להופעת דימום באזור התורם, נמק, צריבה, אובדן תחושה ועיכוב בריפוי פצע. כמה גורמים של ריפוי פצע והמוסטזיס הוצעו לטיפול לשם האצת ריפוי החך והפחתת הדימום והכאב הממושכים הנגרמים על ידי הפצע בחך. דווח על הצלחה משתנה לטיפול בפצעי הפה באמצעות ממברנת קולגן, דבקי ציאנואקרילט, טיפול בפוטוביומודולציה, פיברין עשיר בטסיות ולויקוציטים (L-PRF) וג'ל חומצה היאלורונית, אך עדיין אין ראיות ברורות כדי להנחות רופאים לשיטות הקליניות הטובות ביותר לניהול אזור תורם בחך. המחברים מתארים כי שיטת השוואה בין מספר התערבויות בו זמנית בניתוח יחיד על ידי שילוב ראיות ישירות ועקיפות על פני רשת מחקרים (NMA) הינו כלי מעניין, המשמש למתן המלצות לגבי יעילות קלינית וחיסכון, הנותנת סיוע בפיתוח הנחיות לטיפול.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת להעריך את היעילות של חומרים שונים לריפוי פצע לניהול אזור תורם בחך, לאחר קצירת גרפט של רקמות רכות.
החוקרים ביצעו חיפושים אלקטרוניים בשישה מאגרי מידע לפרסומים שהופיעו עד אוקטובר 2023. בסקירה נכללו מחקרים עם נתוני מתרפאים שעברו גישות טיפול המשתמשות בחומרים לריפוי החך לאחר קצירת גרפט לחניכיים. חולצו נתונים על כאב לאחר הניתוח, ריפוי פצע וסיבוכים לאחר הניתוח, שדווחו עבור כל גורם טיפול. נערכה השוואה בין התערבויות באמצעות NMA, לקיום השפעות אקראיות בייסיאניות עבור רמות הכאב לאחר הניתוח וריפוי פצע. 84 פרסומים נכללו בסקירה השיטתית (ניתוח איכותי), כאשר 14 מהם נבחנו באמצעות NMA (ניתוח כמותי).
סיכום התוצאות מהניתוח האיכותי והכמותי הראו, כי כל גורמי הטיפול לריפוי פצע שהוערכו קידמו בקרת כאב וריפוי פצע טובים יותר בהשוואה לריפוי ספונטני וספוגים המוסטטיים בלבד. תוצאות ה-NMA חשפו כי פיברין עשיר בלוקוציטים ובטסיות (L-PRF) היה הגורם היעיל ביותר בהפחתת כאב לאחר הניתוח בכל התקופות הנבדקות. יתרה מכך, נראה שה-L-PRF מאיץ ריפוי פצע ומפחית סיבוכים לאחר הניתוח בהשוואה לתרופות אחרות.
מסקנה
החוקרים מסכמים, כי פיברין עשיר בלוקוציטים ובטסיות היה הגורם היעיל ביותר בהפחתת כאב לאחר ניתוח, בהאצת ריפוי פצע ובהפחתת סיבוכים לאחר הניתוח לאחר קצירת שתלי רקמה רכה מאזור החיך.
Alves Oliveira J, Iunes da Silveira M, Ferreira Soares LF, et al. Wound-healing agents for palatal donor area: A network meta-analysis. Clin Oral Impl Res 2024; 35: 359-376