צילומי רנטגן באבחון עששת אצל ילדים בגיל הרך

צילומי רנטגן הם כלי אבחוני חיוני ברפואת שיניים, אך כאשר מדובר בילדים בגיל הרך (0–5 שנים), ישנם מספר גורמים שהופכים את השימוש בהם לרגיש יותר ואף עלולים לגרום לנזק אפשרי, במיוחד כאשר הם אינם מבוצעים בהתאם להנחיות שמרניות. להלן הסיבות המרכזיות לכך:

1. 1. רגישות גבוהה יותר לקרינה בגיל הרך

   1.1 מבנה ביולוגי והתפתחותי רגיש יותר
   בגיל הרך, תהליכי ההתפתחות התאית והחלוקה המהירה של התאים הופכים את הרקמות לרגישות יותר לקרינה מייננת.
   •  החשיפה לקרינה עלולה לגרום לשינויים ברמה התאית (מוטציות DNA), אשר עשויים להעלות את הסיכון למחלות שונות בעתיד, כולל ממאירויות מסוימות.

   1.2  השפעה מצטברת של קרינה לאורך החיים
   •  ילדים צעירים צפויים לעבור מספר רב של חשיפות רפואיות לקרינה במהלך חייהם) כולל  צילומי חזה CT ועוד)
   •  מכיוון שהקרינה מצטברת לאורך החיים, חשיפות מוקדמות שאינן נחוצות עשויות לתרום לעומס קרינתי שאינו הכרחי.

2. 2. מינון קרינה יחסי גבוה יותר באיברים רגישים
   
   2.1 בלוטת התריס ומערכת הדם רגישות לקרינה
   בלוטת התריס בילדים קטנה יותר אך פעילה יותר מבחינה מטבולית, ולכן היא פגיעה יותר לקרינה מייננת. מחקרים מראים כי קרינה לא מוגנת לבלוטת התריס בילדות עלולה להעלות את הסיכון לתת-פעילות של הבלוטה ואף לממאירויות נדירות בעתיד.
   •  מערכת מח העצם של ילדים עדיין מתפתחת, וחשיפה לקרינה באזור הראש והצוואר עשויה להגביר סיכון לפגיעות המטולוגיות בטווח הארוך.

   2.2  גודל גוף קטן יותר = חשיפה יחסית גדולה יותר
   •  גוף קטן יותר משמעותו שקולטי הקרינה בגוף קולטים מנה יחסית גדולה יותר של קרינה בהשוואה למבוגר באותה חשיפה.
   •  בצילום רנטגן דנטלי ממוקד, הקרינה נמוכה יחסית, אך בצילומים רחבים יותר (כגון צילום פנורמי) ההשפעה גדלה.

   .3  שימוש לא מושכל בצילומים – סיכון ללא תועלת
   
   3.1  אבחון יתר (Overdiagnosis) וטיפולי יתר
   •  צילומים עלולים לזהות נגעים שהם בשלב מאוד מוקדם של דה-מינרליזציה, אשר יכלו להיעצר ולחזור למצב תקין באמצעות טיפול מניעתי (כגון שימוש בפלואוריד והיגיינה משופרת).
   •  זיהוי נגעים כאלה עלול להוביל לרפואת יתר (Overtreatment) ולביצוע סתימות מיותרות, במיוחד אם אין שיקול קליני זהיר מצד הרופא.

   3.2  צילום מיותר עקב חוסר שיתוף פעולה
   •  ילדים צעירים מתקשים לשבת בשקט במהלך צילום רנטגן, מה שעלול להוביל לתנועה ולתמונות מטושטשות.
   •  במקרה של תנועה, ייתכן צורך בצילום חוזר, מה שמוביל לחשיפה נוספת לקרינה ללא הצדקה קלינית.

   3.3  הסתמכות יתר על רנטגן במקום בדיקה קלינית יסודית
   •  רופאי שיניים עשויים להסתמך על צילומים גם כאשר בדיקה קלינית קפדנית יכולה לספק מידע מספק.
   •  במקרים מסוימים, צילומי נשך (bitewing) עשויים להיות מיותרים אם השיניים מרווחות (Spacing) באופן טבעי, שכן ניתן לראות את רוב המשטחים בבדיקה רגילה.

   .4   שימוש בטכנולוגיה לא עדכנית עלול להגדיל נזק
   
   4.1  צילומי רנטגן מבוססי פילם לעומת דיגיטליים
   •  צילומים ישנים בשיטת פילם דורשים רמות קרינה גבוהות יותר, והם עדיין בשימוש בחלק מהמרפאות.
   •  במעבר לרנטגן דיגיטלי (כגון חיישני CMOS או PSP), ניתן להוריד את רמות הקרינה בכ-50%-80% תוך שמירה על איכות אבחונית גבוהה.

   4.2  צילומי פנורמה (OPG) מיותרים בגיל הרך
   •  צילום פנורמי נוח יותר לביצוע כי אינו דורש שיתוף פעולה אקטיבי מצד הילד, אך במקרים רבים הוא מספק מידע עודף ולא ממוקד, מה שמגדיל את החשיפה לקרינה שלא לצורך.
   •  לפי ההנחיות המקובלות, צילומי OPG בגיל הרך אינם מומלצים אלא אם יש צורך בהערכה כוללת של מצב השיניים (למשל, טראומה או חוסר שיניים מולד).

   .5 הנחיות והמלצות בינלאומיות להפחתת נזקי קרינה בילדים
   
   5.1  גישת  ALARA (“As Low As Reasonably Achievable”)
   •  כל צילומי הרנטגן חייבים להיות מוצדקים קלינית ולבצע אותם רק כאשר אין חלופה אחרת.
   •  יש להשתמש במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי לקבל תמונה אבחנתית מספקת.
   •  חובה להשתמש באמצעי הגנה כמו סינר עופרת ומגן צוואר לבלוטת התריס.

   5.2  המלצות האיגודים המקצועיים
   האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לילדים (AAPD):
   •  אין לבצע צילומים שגרתיים בילדים צעירים, אלא אם יש אינדיקציה ברורה (כגון חשד לעששת שלא נראית קלינית).
   •  לילדים בסיכון נמוך לעששת – מומלץ לבצע צילומי נשך רק אם אין אפשרות לבדוק את מצבם הקליני בדרכים אחרות.
   •  לילדים בסיכון גבוה לעששת – יש לבצע צילומי נשך כל 6–12 חודשים בהתאם לצורך.

   האיגוד האירופי לרפואת שיניים לילדים (EAPD):
   •  מדגיש את חשיבות הבדיקה הקלינית לפני החלטה על צילום.
   •  ממליץ על שימוש ברנטגן דיגיטלי להפחתת קרינה.
   •  קובע כי יש להימנע מצילומי CBCT אלא במקרים יוצאי דופן.

   מסקנות: האם צילומי רנטגן מסוכנים בגיל הרך?

   צילומי רנטגן אינם מסוכנים בפני עצמם כאשר הם מבוצעים לפי אינדיקציות קליניות ברורות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובאמצעי הגנה מתאימים. עם זאת, כאשר אין הצדקה רפואית, או כאשר הם מתבצעים בטכנולוגיות מיושנות וללא הקפדה על פרוטוקולים מחמירים, הם עלולים לגרום לנזק מיותר.

   לכן: • יש להימנע מצילומים לא נחוצים בגיל הרך.
   •יש לוודא שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית ומיגון הולם.
   • רופא השיניים חייב לאזן בין תועלת קלינית לבין עקרון צמצום הקרינה בהתאם להנחיות ALARA.