תפיסת ההורים לגבי תפקיד רופאי השיניים במניעת נגיף הפפילומה האנושי ותמיכה בחיסון

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הזיהום הנפוץ ביותר המועבר במגע מיני

והוא אחראי למירב מקרי סרטן צוואר הרחם, האנו-גניטילי והאורו-פרינגיאלי. סוגי נגיפים אונקוגניים (כלומר HPV-16, HPV-18, HPV-31 ו- (HPV-33נקשרו כגורם סיבתי ביותר מ-70 אחוז מכלל מצבי סרטן הלוע המופיע בשקדים ובבסיס הלשון. לדברי מחברי המאמר, ניתן להימנע מרוב סוגי הסרטן הקשורים לנגיף הפפילומה האנושי. בעשור שחלף מאז השקתו, נמצא כי החיסון כנגד HPV יעיל ביותר במניעת מקרים טרום סרטניים של צוואר הרחם, במיוחד בנגעים הקשורים ל-HPV-16 ו-HPV-18. החיסון עשוי גם למנוע את סרטן הלוע הקשור בנגיפי הפפילומה. ניתן לקבל חיסון יעיל כנגד תשעה סוגים של HPV בסדרה של שתיים או שלוש מנות, תלוי בגיל המטופל.

בתחילת סדרת החיסונים. החיסון מומלץ לגילאי 26-9 וזמין עד גיל 45. עם זאת, השימוש בחיסון הינו איטי. בשנת 2017, 58.8 אחוזים מבין המתבגרים הזכאים במדינת מינסוטה בגילאי 17-13 טופלו בסדרת החיסונים נגד נגיף הפפילומה, מספר המהווה מעט יותר מהשיעור הלאומי העומד על 51.1 אחוזים. שיעורי החיסון הללו נופלים מהיעד של 80 אחוזים, אשר נקבע בתכנית "בני אדם בריאים 2020".

לדברי מחברי המאמר, הגורמים להיסוס לקבלת חיסון כוללים חוסר ידע ומודעות לנגיף הפפילומה האנושי ולחיסון, חששות הורים בנוגע לבטיחות החיסון ויעילותו במניעת זיהומים בנגיף הפפילומה האנושי וסוגי סרטן קשורים, מדיניות מוסדות הקהילה ובתי הספר, חסמים כלכליים והיעדר המלצות מוצקות של ספקי שירותי הבריאות, במיוחד לגברים. החיזוי המשפיע ביותר על ההסכמה לקבלת החיסון הינה איכות ההמלצה של ספקי שירותי הבריאות; התקשורת עם מספקי שירותי הבריאות הינה גורם מתווך בין המודעות לחיסון נגיף הפפילומה האנושי לבין הסכמה לקבלת החיסון. יתר על כן, במחקר קודם דווח כי 45 אחוזים מההורים אשר דחו את החיסון בתחילה החליטו בסופו של דבר לקבל אותו. בין הסיבות לקבלה המשנית היה הידע המוגבר אודות החיסון כנגד הנגיף (34 אחוזים) והמלצת ספקי הבריאות (33 אחוזים), מצב אשר מצביע על התפקיד החשוב של ספקי הבריאות בקבלת החיסון כנגד נגיף הפפילומה. עם זאת, מרבית ההורים מדווחים על כך כי מעולם לא קיבלו המלצה או ששמעו רק המלצה חלשה מספקי שירותי הבריאות. הם מדגישים, שיש מקום למתן מסרים עקביים ואיכותיים לגבי נגיף הפפילומה האנושי, תוך התמקדות במניעת סרטן וכולל מתן המלצה חזקה לקבלת החיסון. עם זאת, ההתנהגות של ספקי שירותי הבריאות מציגה גם חסמים כנגד מתן החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי, כולל עקב אי ​​נוחות בדיון על זיהומים המועברים ביחסי מין, התפיסה של היסוס ההורים, היעדר ידע אישי בנוגע לנגיף, חלוקת הסיכונים ויכולת עצמית נמוכה בתקשורת בעניין נגיף הפפילומה האנושי. לדעת המחברים, קיים צורך במחקר נוסף על מנת לברר את תפיסותיהם של הורים למתרפאים מתבגרים על תפקידם של ספקי טיפולי שיניים במניעת נגיף הפפילומה האנושי. הבנת תפיסות ההורים בנושא התקשורת לגבי נגיף הפפילומה האנושי במרפאות השיניים עשויה לעזור לספקי טיפולי שיניים לפתח אסטרטגיות יעילות להעברת מסרים בנושא נגיף הפפילומה האנושי בעתיד. הם קובעים, כי קיים צורך במחקר על מנת להעריך אסטרטגיות תקשורת יעילות בנוגע לנגיף ולעודד קבלת חיסונים על ידי נותני שירותי בריאות שאינם רופאים, כולל הערכת התפיסה והנוחות של הורים למתבגרים לגבי היחשפות לתקשורת על הנגיף מידי ספקי טיפולי שיניים.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת להעריך את עמדותיהם של הורים למתבגרים בגילאי 17-9 במדינת מינסוטה ביחס לתפקידם של ספקי טיפולי שיניים במניעת נגיף הפפילומה האנושי ולחקור את התייחסותם של ההורים ונוחותם בעת שיחות עם ספקי טיפולי שיניים על נגיף הפפילומה האנושי. הורים למתבגרים בגילאי 17-9 גויסו בעת יריד שנערך במדינת מינסוטה על מנת לסקר את מודעותם וידיעותיהם בנושא החיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי. ההורים נשאלו גם לגבי עמדותיהם ונוחותם לקבל המלצות וייעוץ לחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי מספקי שירותי בריאות הפה. החוקרים ראיינו 208 הורים, שרובם חשו כי רופאי השיניים מוסמכים לתת ייעוץ בנושא נגיף הפפילומה האנושי (664.4 אחוזים) והחיסון (72.6 אחוזים). שיעור נמוך יותר הרגיש באופן דומה ביחס לשינניות. גיל ההורים והמין לא היו בקורלציה עם רמת הנוחות, אך רמות ההשכלה ומצבי החיסון של ילדיהם היו בקורלציה עם רמת הנוחות.

מסקנות מחברי המאמר הן, כי להורים נוח לנהל דיונים על נגיף הפפילומה האנושי והחיסון במסגרת מרפאת השיניים, במיוחד עם רופאי השיניים. מצב זה עשוי להצביע על מערכת נוספת בה ניתן להשתמש למתן המלצות להגברת ההסכמה לקבלת החיסון. ההשלכות המעשיות של המחקר הן בהכרת ההזדמנות עבור צוות המטפלים ברפואת השיניים לשפר את נקודת המבט של המתרפא לגבי תפקידם של ספקי טיפולי השיניים במניעת נגיף הפפילומה האנושי.

לדעת מחברי המאמר, ניתן באמצעות לימודי המשך ברפואת השיניים להגדיל את הידע, הנוחות והביטחון של צוות רפואת השיניים בדיון על נגיף הפפילומה האנושי עם ההורים. הכשרה בטכניקות תקשורת שיתופיות וממוקדות במתרפאים, כגון ראיונות של מוטיבציה, עשויה לשפר את נוחות הרופאים והמתרפאים במצבי ייעוץ לגבי נגיף הפפילומה האנושי.

Stull C, Freese R, Sarvas E. Parent perceptions of dental care providers’ role in human papillomavirus prevention and vaccine advocacy. J Am Dent Assoc 2020; 151(8): 560-567