מאז 2016 חלה עלייה בטיפולים הנעשים בשיטת "עשה זאת בעצמך" (DIY) ברפואת השיניים ובאורטודונטיה, בהם בני אדם מבצעים טיפולים דנטליים על עצמם, ללא פיקוח איש מקצוע בתחום רפואת השיניים. אף כי רפואת השיניים בשיטת "עשה זאת בעצמך" עשויה לכלול יישור שיניים בעזרת גומיות ומהדקים, הנוהג שהביא למחלוקת הגדולה ביותר היה מכירה של מיישרי שיניים מפלסטיק שקוף ישירות לציבור. מחברי המאמר מציינים, כי החל מינואר 2020 היו בארצות הברית לפחות שש חברות אשר מציעות מערכות ליישור שיניים ביתי, המשווקות לציבור לשם שיפור קוסמטי של החיוך. לחלק מהחברות הללו ישנה חנות, אשר בה טכנאי המצלם תמונה של שיני המשתמש, ובאחרות המשתמש מייצר מידה משלו באמצעות ערכה להכנת תבנית. במהלך מספר חודשים, מקבל המשתמש קבוצות חדשות של מכשירים מיישרי שיניים באמצעות הדואר.
על ידי הסרת הפיקוח והמעקב הדנטלי באופן אישי, מציעות החברות טיפול שהינו זול באלפי דולרים מאשר הליך דומה שנערך במרפאת השיניים.
למרות שהאיגוד הדנטלי האמריקני והאגודה האמריקאית לאורתודונטיה מתייחסים לתופעה כאל רפואת שיניים של "עשה זאת בעצמך", מחברי המאמר מתייחסים אליה כאל אורטודונטיה ישירה לצרכן (DTC). מודלים של אורטודונטיה ישירה לצרכן הוקעו בחריפות על ידי רופאי השיניים והאורתודונטים. האיגוד הדנטלי האמריקני קיבל בשנת 2017 החלטה נגד יישור שיניים בשיטת "עשה זאת בעצמך", ומאוחר יותר יצא בפרסום על פני עמוד שלם ב"וול סטריט ג'ורנל", המזהיר מפני טיפולי שיניים ללא פיקוח. איגוד האורתודונטים האמריקני הזהיר בפומבי מפני הנוהג באמצעות התראה צרכנית והגיש תלונות משפטיות יחד עם 36 לשכות דנטליות ממדינות שונות נגד חברת
Smile Direct Club, משווקת אורטודונטיה ישירות לצרכן המחזיקה בנתח הגדול ביותר בשוק. עם זאת, מחברי המאמר מציינים כי ההתנגדויות הציבוריות הללו לא האטו את פתיחתן של חברות אורטודונטיה ישירה לצרכן גם בשנת 2019.
ה"מלחמה" המתמשכת על הסמכות לבצע טיפולי יישור שיניים וכיצד יש לעשות זאת, מתבטאת בוויכוח על משמעות השפה העוסקת במהות "עשה זאת בעצמך" ברפואת השיניים והמונח "טיפול טֵלֵדנטָלי", המתייחס לשימוש בטכנולוגיות מידע אלקטרוניות, הדמיה ותקשורת, לרבות אודיו אינטראקטיבי, וידאו, תקשורת נתונים, כמו גם טכנולוגיות אחסון והעברה על מנת לספק ולתמוך בטיפולי שיניים, וכן אבחון, ייעוץ, טיפול והעברת מידע וחינוך דנטליים. לדברי מחברי המאמר, עולה מכאן השאלה מי מוגדרים בשטח זה כלקוחות ומי כמתרפאים ומה היא רפואה ומה היא קוסמטיקה.
תומכי האורטודונטיה הישירה לצרכן טוענים, כי העלות הנמוכה של המכשור ליישור שיניים בבית (2,000 דולר לעומת סכום של כ-6,000 דולר עבור טכנולוגיות כגון Invisalign) הופכת את יישור השיניים לנגיש למספר גדול יותר של בני אדם. בנוסף עולה הטענה, שמדובר בסוג טיפול טֵלֵדנטָלי, מכיוון שקיים במערכת רופא שיניים (גם אם הצרכן לא פוגש אותו אלא לעיתים רחוקות) המאשר את הטיפול. עוד טוענים, כי ניתן היה לצפות להתנגדויות לפרקטיקה הזו מכיוון שהחברות מהוות משבשות שוק בדומה ל-Uber ו-Airbnb. עם זאת, הטענה העולה על ידי רופאי שיניים ואורתודונטים הינה כי הזזת שיניים היא שירות רפואי שצריך להתבצע רק על ידי אנשי מקצוע מורשים בתחום בריאות הפה שעברו את ההכשרה הנדרשת.
בבסיס הטיעונים שהועלו על ידי רופאי השיניים עולה הטענה, כי ישנו סיכון לעבור יישור שיניים ללא פיקוח. האיגוד הדנטלי האמריקני מרתיע מפני ביצוע אורטודונטיה באופן של "עשה זאת בעצמך", בשל "פוטנציאל לפגיעה במתרפאים", וההתראה לצרכני האיגוד האמריקני לאורתודונטיה מדגישה, כי הזזת שיניים עלולה "להוביל לנזק בלתי הפיך ויקר כגון אובדן שיניים וחניכיים, שינויים בסגר ונושאים אחרים". עם זאת, נכון להיום, הרעיון של נזק לבריאות כתוצאה מיישור שיניים בבית לא נחקר באופן שיטתי. מלבד דיווחים המופיעים מדי פעם בתקשורת, מעט מאוד ידוע על הפגיעות או התועלות בפועל שעברו על המשתמשים באמצעים של אורטודונטיה ישירה לצרכן.
בנוסף, קיים מחסור במחקרים על בני אדם אשר משתמשים במערך היישור הביתי: מי הם, מדוע הם מבקשים לבצע יישור בבית, האם הם מתייעצים עם רופאי השיניים לפני רכישת אמצעי היישור, והאם הם מרוצים מהטיפול.
מידע כזה יכול לא רק לשפוך אור על מגמת השימוש באורטודונטיה הישירה לצרכן, אלא גם לסייע בהארת מסלול הפוטנציאל של הטיפול וליידע את הרופאים המטפלים כיצד ליצור קשר טוב יותר עם הציבור.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד למלא את פער הידע הזה על ידי עריכת המחקר האמפירי הראשון, למיטב ידיעת החוקרים, של משתמשים במיישרי שיניים בבית. לשם כך, עוצב סקר מקוון אודות מיישרים של אורטודונטיה ישירה לצרכן וגויסו משתתפים באמצעות המדיה החברתית. מטרת החוקרים הייתה להבין טוב יותר את חוויות המשתמשים עם מיישרי שיניים בבית על מנת להביא נתונים אמפיריים לדיונים העכשוויים בנושא האורטודונטיה הישירה לצרכן.
המחברים עיצבו סקר מקוון בן 24 פריטים, על מנת להעריך את חוויות המשתמשים בטיפולי יישור שיניים עצמאיים בבית. הם גייסו משתמשים במשך שישה חודשים (מרץ-אוגוסט 2019) באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית (אינסטגרם, טוויטר) ופורומים מקוונים הקשורים לאורטודונטיה ישירה לצרכן. בסך הכל נעשתה אנליזה של 470 תגובות. המשיבים הטיפוסיים היו נשים לבנות השייכות לקבוצת המילניאלים (בני 38-23 בשנת 2019), שרכשו מכשירי יישור על מנת לתקן מצבי צפיפות של השיניים. יותר ממחצית מהנשאלים התייעצו עם רופא השיניים לפני רכישת מישרי השיניים. באינטראקציות הללו, לרוב המליץ רופא השיניים על טיפול במרפאה. למרות שרוב הנשאלים (87.5 אחוזים) היו מרוצים מהטיפול האורטודונטי הישיר לצרכן, 6.6 אחוזים נאלצו לבקר אצל רופא השיניים שלהם בעקבות השפעות שליליות חמורות. מסקנות מחברי המאמר הן, כי למרות שנשאלים רבים היו מעדיפים לעבור טיפול מסורתי מרופא השיניים או מאורתודונט, הם בחרו במכשירי אורטודונטיה ישירה לצרכן בשל סיבות של עלות ונוחות. ההשלכות המעשיות של המחקר הן כי במקום להזהיר את המתרפאים באופן כוללני מפני שימוש במיישרי שיניים בבית, ניהול משותף של דיונים גלויים אודות הסיכונים והיתרונות של השיטה עשוי להיות פרודוקטיבי יותר עבור רופאי השיניים. במקביל, על מנת לאפשר דחיפה לכיוון של הגברת האחריות, ייתכן שיהיה נכון לשקול דרכים חדשות שיאפשרו קיום בכפיפה אחת בתוך המצב המשונה הזה, כגון להציע הקמת פיקוח מקצועי על טיפולי אורטודונטיה ישירה לצרכן.
Wexler A, Nagappan A, Beswerchij A, et al. Direct-to-consumer orthodontics: Surveying the user experience. J Am Dent Assoc 2020; 151(8): 625-636