האם האטיולוגיה של נמק מוך השן משפיעה על תוצאות טיפול אנדודונטי רגנרטיבי?

טיפול אנדודונטי רגנרטיבי (RET) הפך לשיטה פופולרית לטיפול בשיניים לא בשלות אשר איבדו את החיות בעקבות פגיעות אפשריות כגון טראומה, עששת עמוקה והתפתחות חריגה של השיניים. טיפול זה הונהג בשנים האחרונות כשיטה חלופית לטכניקות קודמות מסורתיות של אָפֵּקסִיפִיקָציָה (יצירת מחסום מסוייד בשורש של שן עם היווצרות בלתי שלמה או אפקס פתוח בנוכחות נמק במוך השן). מטרת הטיפול הרגנרטיבי היא לא רק לגרום לריפוי של דלקת החניכיים האפיקאלית אלא גם להחזיר את הפיזיולוגיה הרגילה של מוך השן. פונקציות אלו כוללות אף את המשך התפתחות השורשים, היכולת החיסונית ותגובה עצבית נורמלית. המטרה הסופית של תהליך זה הינו רגנרציה של רכיבי השורש והחזרת הפונקציה הנורמלית של קומפלקס מוך השן והדנטין. אָפֵּקסִיפִיקָציָה באמצעות מילוי של הידרוקסיד הסידן הינה שיטה קונבנציונאלית לטיפול בשיניים נשירות נמקיות בלתי בוגרות. הידרוקסיד הסידן משמש כחומר מילוי תעלות שורש התומך ביצירת מחסום אפיקאלי מסויד והינו בעל מספר חסרונות כגון היווצרות של מחסום מסויד ללא התארכות השורש והיווצרות של קירות תעלת שורש דקים וקצרים. הליכי אנדודונטיה רגנרטיביים, שפותחו לראשונה על ידי Nygaard Östby בשנת 1961, היו מוגבלים בהצלחתם אך הוגדרו כתהליכים מבוססי ביולוגיה שתוכננו להחליף באופן צפוי את המבנים הפגועים של מערכת תעלת השורש. הטיפול הרגנרטיבי כולל את השלבים הבאים: חיטוי מערכת השורש באמצעות תמיסות מומלצות שונות והחדרת תרופות לתוך השורש כגון משחה אנטיביוטית כפולה או משולשת או הידרוקסיד הסידן כצעד ראשון של הטיפול הרגנרטיבי. לאחר הצלחת פרוטוקול החיטוי, מוסרת המשחה התרופתית מתוך התעלה, ונגרם דימום אפיקאלי על מנת לייצור קריש דם המשמש כפיגום. לבסוף, מושלם שיקום כותרת השן לאחר שפתח התעלה נאטם עם אגרגט של מינרל טריאוקסיד. היתרון החשוב ביותר של הטיפול הרגנרטיבי הינו בהמשך התפתחות שורש השן, תוצאה שלא ניתן היה להגיע אליה על ידי אף אחת מהטכניקות הקודמות.

מטרה

מחברי המאמר מציינים כי בעקבות חיפוש ראשוני בספרות, התברר כי חסרות הוכחות לגבי ההערכה באם התוצאות הקליניות של הטיפול הרגנרטיבי מושפעות על ידי הסיבה שגרמה לנמק מוך השן. אי לכך, הם ערכו את המחקר הנוכחי על מנת להעריך, באמצעות סקירה שיטתית של הספרות האחרונה, באם יש קשר בין הגורמים לנמק מוך השן לבין הצלחת הטיפול האנדודונטי הרגנרטיבי. מחברי המאמר חיפשו במאגרי מידע אלקטרוניים (Embase ,PubMed, Scopus, Web of Science, Cochrane Central Register) אחר מחקרים בנושא טיפול אנדודונטי רגנרטיבי, בהם השתמשו בהערכה קלינית ורדיוגרפית של מטורציה של השורש לאחר 6 חודשי מעקב לפחות. מונחי החיפוש כללו "נמק מוך השן", "טיפול אנדודונטי רגנרטיבי", "וָסקולריזציה מחדש" ו"התחדשות חיות השן". חיפושים ידניים נוספים נערכו בכתבי העת העיקריים בנושא אנדודונטיה וטראומטולוגיה של השיניים. בסקירה נכללו מחקרים שציינו את הגורמים לנמק במוך השן. השאלה העיקרית שנבדקה הייתה, "האם הסיבה לנמק במוך השן משפיעה על תוצאת הטיפול האנדודונטי הרגנרטיבי?". הוערכו גם גורמים אחרים כגון: סוג השן, התרופה בה השתמשו בתוך התעלות, פרוטוקול שטיפת התעלות, שימוש במטריצת קולגן וסוג הפיגום, בקשר אפשרי עם התוצאה. בוצעה הערכת הסיכון להטיה במחקרים אקראיים ובלתי אקראיים בנפרד. כן ביצעו החוקרים במידת האפשר מטה אנליזה, בין מחקרים המשווים תוצאות של טיפול בשיניים בהן נמק המוך היה בעל אטיולוגיה שונה. אסטרטגיית החיפוש הניבה 1197 מחקרים. לאחר מיון, נכללו בסקירה 18 מחקרים שדיווחו על 445 מקרים בהם נערך טיפול אנדודונטי רגנרטיבי. שיעור ההצלחה הכללי עבור 274 שיניים עם אטיולוגיה של טראומה היה 94.8 אחוזים, עבור 95 שיניים עם אטיולוגיה של דֵנְס אֵבָגִינָטוּס (בליטה חיצונית של הזגוגית שעשויה להכיל שלוחה של מוך השן) היה 93.1 אחוזים, ועבור 24 שיניים עם אטיולוגיה של עששת היה 96 אחוזים. לא נמצא הבדל מובהק בין תוצאות הטיפול האנדודונטי הרגרנריבי בקרב שיניים עם טראומה, דנס אבגינטוס ואטיולוגיה של עששת. מטה אנליזה של מחקרים בהם נערכה השוואה של שיניים עם עששת לעומת דנס אבגינטוס ואלה עם טראומה לעומת עששת אישרה כי לא נתגלתה עדות להבדל בתוצאות.

Koç S, del fabbro M. Does the etiology of pulp necrosis affect regenerative endodontic Treatment outcomes? A systematic review and meta-analyses. J Evid Base Dent Pract 2020. https://doi.org/10.1016/j.jebdp.2020.101400