מתאם בין הצטברות רובד השיניים לבין בריאות החניכיים בקרב מתרפאים בתחזוקת חניכיים

מחברי המאמר טוענים כי ישנן ראיות בספרות על כך שהצטברות חיידקים על השיניים מהווה תנאי מוקדם מכריע בהיווצרות והתפתחות דלקת חניכיים והתקדמות למחלת חניכיים. דלקת החניכיים הינה בעלת חשיבות מיוחדת מאחר והיא נחשבת לגורם מקדים למחלת החניכיים. מחקרי אורך של תצפיות תומכים לדעתם בכך שההתפתחות וההתקדמות של מחלת חניכיים קשורה לנוכחות מוגברת של דלקת חניכיים. לעומת זאת, ישנן ראיות להיעדר דלקת חניכיים באוכלוסיות עם היסטוריה ללא מחלות חניכיים או התקדמות מינימלית של מחלות אלו.

על מנת למנוע או לעצור מצבים של דלקת חניכיים, מחלת חניכיים ועששת שיניים, חיוני לקבוע אמצעים יעילים להיגיינת הפה האישית (pOH) המושגים באמצעות אירועים מאוזנים של היגיינת הפה וזמני הישנותם. נמצא כי קיימים הבדלים בביטויים הקליניים של דלקת חניכיים בקרב בני אדם ללא מחלת חניכיים החשופים לאותם חיידקי רובד השיניים, מצב המצביע על קיום אוכלוסיות משנה מובחנות המוגדרות כמגיבים ברמה "גבוהה" ו"נמוכה". המחברים מציינים כי במחקר קודם נמצא כי גם באוכלוסייה ללא מחלת חניכיים, היגיינת פה אישית יעילה שבוצעה מדי יום הפחיתה את המתאם בין הצטברות רובד דנטלי לבין דלקת חניכיים, בעוד מרווחים ממושכים בהיגיינה אפשרו שינויים איכותיים וכמותיים של רובד השיניים שעשויים להעדיף התפתחות מיני חיידקיים המקדמים מצבי דלקת חניכיים. לדברי מחברי המאמר, לא נמצא בספרות דיווח שעסק בהרחבה במתאם בין רובד השיניים לבין דלקת חניכיים ביחס להיגיינת הפה האישי באוכלוסיית מתרפאים המשתתפת בתוכנית לתחזוקה של החניכיים. ההבנה של מתאם זה חשובה בהתחשב בכך שהערכת רובד השיניים ובריאות החניכיים הינם מצב שיגרתי בקליניקה על מנת לבסס צרכים לשינוי ההתנהגות של המתרפא ולציין כיוונים להתערבויות מקצועיות, בפרט בקרב מתרפאים עם מחלת חניכיים הנמצאים בתכנית תחזוקה. לדעת החוקרים, למרות שרובד השיניים הוא הגורם האטיולוגי העיקרי לדלקת חניכיים, רובד השיניים ובריאות החניכיים עשויים שלא להיות קשורים באופן ישיר. גורמים, כגון תדירות היגיינת הפה האישית ואופי המדדים שנבחנים עשויים שלא להיות רגישים לקביעת שינויים קלים במצב החניכיים או לזהות שינויים איכותיים ברובד השיניים. בנוסף, פרופילים אינדיבידואלים הקשורים לתגובה החיסונית עשויים להשפיע על הגודל והכיוון של המתאם בין הצטברות רובד השיניים לבין בריאות החניכיים והמחקר הנוכחי נערך על מנת לברר עד כמה שני המשתנים הללו קשורים.

מטרה

במחקר בוצע ניתוח משני של ניסוי קליני אקראי על מנת להעריך את המתאם בין הצטברות חיידקי רובד השיניים לבין בריאות החניכיים בקרב נבדקים עם היסטוריה של מחלת חניכיים המשתתפים בתוכנית תחזוקה הכוללת היגיינת פה אישית במרווחים קצרים וממושכים. החוקרים שיערו כי בהתחשב בכך שנצפה מתאם חלש יותר בין הצטברות רובד דנטלי לבין דלקת חניכיים בקרב אנשים ללא היסטוריה של מחלת חניכיים, המבצעים פעולות של היגיינת פה אישית במרווחים קצרים בהשוואה לפרקי זמן ממושכים, ניתן לצפות לקיום קורולציות דומות באנשים בעלי היסטוריה של מחלת חניכיים. 42 נבדקים חולקו באקראי לקבוצות שביצעו היגיינת פה אישית במרווחים של 12, 24 או 48 שעות. מדד הרובד (P1I), מדד החניכיים (GI) ודימום בעת בדיקת מחדר (BoP) נרשמו בתחילת המחקר ולאחר 30 ו-90 יום. לצורך הניתוח, קבוצות היגיינת הפה האישית אוחדו לנבדקים שביצעו היגיינת פה מדי יום (G12/24) או במרווחי זמן (G48). במהלך המחקר הראו הנבדקים מקבוצות ה-G12/24 ו-G48 עלייה משמעותית בציוני הרובד ובאחוזי האתרים עם דלקת חניכיים. לאחר 90 יום, נבדקי G48 הראו ציונים גבוהים משמעותית של מדד החניכיים ומדד הדימום בהשוואה לנבדקי G12/24. בעוד שמדדי החניכיים והרובד לא הושפעו ממרווחי הזמנים בהיגיינת הפה האישית, היחס של מדד הדימום ומדד הרובד נותר ללא שינוי במרווחים קצרים או עולים של היגיינת הפה האישית.

מסקנת מחברי המאמר היא, כי מרווחי היגיינת הפה האישית משפיעים על המתאם בין הצטברות חיידקי הרובד הדנטלי לבין דלקת חניכיים. נבדקים המשתמשים במרווחי זמן מוגדלים של היגיינת פה אישית מראים קורלציה מוגברת המאפשרת הצטברות של חיידקי רובד השיניים הפוגעים בבריאות החניכיים.

Reiniger APP, Maier J, Wikesjö UME, et al. Correlation between dental plaque accumulation and gingival health in periodontal maintenance patients using short or extended personal oral hygiene intervals. J Clin Periodontol 2021; 48:834-842