לדברי מחברי המאמר, השימוש בשתל בודד הוצע כאמצעי יעיל וטיפול שמרני יותר לשיפור השמירה והיציבות של תותבת בלסת התחתונה. אפשרות טיפול זו מצריכה עלות נוספת נמוכה, כאשר התותבת הקונבנציונלית בלסת התחתונה הופכת לתותבת על, הנשענת על שתל בודד, והיא עשויה להיות דומה לטיפול הסטנדרטי באמצעות שני שתלים ולהיחשב כחלופה בת קיימא עבור מתרפאים הדורשים התערבויות פחות נרחבות ויקרות עם שתלים. לנבדקים מחוסרי שיניים עם ניוון של הלסת התחתונה, יש בדרך כלל תלונות רבות בשל תותבות לא יציבות והם יכולים להפיק תועלת טובה יותר מהשתלות דנטליות. עבור מתרפאים אלו הוצעו הליכים מתקדמים, כגון שימוש בשתלים קצרים בשילוב עם תותבת קבועה או ניתנת להסרה, הרחבת הלסת התחתונה או הליכי גרפט, ושימוש במערכת שתלים טרנס-גרמית בשילוב עם תותבת נשלפת. עם זאת, החדרת שתלים דנטליים בלסת תחתונה עם ספיגה חמורה עשויה להיות פחות צפויה עקב סיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח. היחלשות הלסת התחתונה שכבר נפגעה מגדילה את הסיכון לשבר במהלך ניתוח ההשתלה או לאחריו, תוך שימת דגש על הצורך בהערכה קפדנית של המתרפא, הניתוח והשיקום.
מטרה
לדברי מחברי המאמר, מחקר פרוספקטיבי זה נועד להעריך את האפקטיביות של שימוש בשתל קצר בודד לשמירה על תותבת על בלסת התחתונה, במתרפאים עם ספיגה חמורה של הלסת התחתונה.
דגימת המחקר כללה 18 משתתפים מחוסרי שיניים, עם רכסי לסת תחתונה שנספגו בצורה חמורה וגובה עצם מוגבל באזור הקדמי של הלסת התחתונה המספיק להחדרת שתל בגובה 7.0 מ"מ. למתרפאים סופקו תותבות קונבנציונליות חדשות או התותבות שלהם אשר שופצו, ולאחר מכן הוכנסו שתלים עם חיבור של קונוסים על שם מורס בגודל 7×3.75 מ"מ, ושילוב של חיבור מסוג יתד, והכנסת מבנה מחוזק בניילון לאחר 3 חודשי תקופת ריפוי. מדד יציבות השתל נבדק בקו הבסיס ולאחר 3 ו-12 חודשים. התוצאות שדווחו על ידי המתרפא (שביעות רצון מהתותבות ואיכות חיים הקשורה לבריאות הפה) הוערכו לפני ביצוע השתל ובמעקבים של 3-6 ו-12 חודשים. תוצאות קליניות-רדיוגרפיות ושכיחות אירועים הקשורים לתותבות הוערכו לאורך כל תקופת המעקב.
שיעור ההישרדות של השתלים הייתה 100 אחוז. מדד יציבות השתל עלה מקו הבסיס (6.6±72.7) למעקב של 3 חודשים (3.3± 82.0) ושנה אחת (85.4± 2.9). שביעות הרצון מהתותבת בלסת התחתונה עלתה לאחר שנה אחת באופן משמעותי, והציון הכולל של איכות חיים הקשורה לבריאות הפה בקרב המתרפאים מחוסרי השיניים ירדה ב-79.2 אחוזים. לא נמצאו השפעות של תותבות בלסת העליונה. שני משתתפים (11.1 אחוזים) נזקקו להשתלות נוספות לאחר מעקב של שנה עקב חוסר שביעות רצון מהטיפול, ונחשבו ככשל של התותבות.
מסקנות
מסקנת מחברי המאמר הינה, כי תותבת בלסת התחתונה הנשענת על שתל בודד קצר, הראתה תוצאות חיוביות לאחר שנה. לדבריהם קיים צורך במחקרים נוספים, עם מדגמים גדולים יותר ותקופות מעקב ארוכות יותר על מנת לאשר את הממצאים של מחקר פרוספקטיבי זה של קבוצה אחת.
Ala LAB, Nogueira TE, Leles CR. One-year prospective study on single short (7-mm) implant overdentures in patients with severely resorbed mandibles. Clin Oral Impl Res 2022; 33: 291–301