לדברי מחברי המאמר, טיפול בשתלים מקובל כאפשרות טיפול צפויה ביותר לשיקום הפה בפרקטיקה הקלינית השגרתית. עם זאת, גובה עצם שאינו מספיק פוגע לעיתים קרובות בטיפול בשתל. שתלים קצרים, כחלופה לשתלים ארוכים יותר עם ניתוחים מורכבים ברכסים אטרופיים, נחשבים לגישה טיפולית פשוטה. רוב המחקרים דיווחו על שיעורי הישרדות דומים של שתלים בגודל 8 מ"מ ושל שתלים ארוכים יותר. באשר לשתלים באורך 6 מ"מ, מספר נתונים באמצע התקופה (3 עד 5 שנים) חשפו תוצאות קליניות מקובלות. מוצע כי זמן התפקוד עשוי להשפיע על שיעור ההישרדות של שתלים קצרים יותר מאשר של שתלים ארוכים. מחקר רטרוספקטיבי שנערך לאחרונה עם 55 מתרפאים ו-74 שתלים של 6 מ"מ, הראה שיעורי הישרדות והצלחה של 93.2 אחוזים ו-89.2 עבור שתלים של 6 מ"מ לאחר מעקב ממוצע של 9.1 שנים.
מחלות סביב שתלים מהוות את אחד הסיבוכים השכיחים ביותר המאיימים על ההישרדות ארוכת הטווח של שתלים דנטליים. מצב זה נכון במיוחד עבור שתלים קצרים של 6 מ"מ, שמגעם בין עצם לשתל מוגבל יחסית. על מנת לשפר את הביצועים ארוכי הטווח של שתלים קצרים בגודל 6 מ"מ, יש צורך לזהות גורמי סיכון מרכזיים הניתנים לשינוי למחלה סביב השתל. לדברי המחברים, הערכת הסיכון למחלות שתלים (IDRA) שפותחה לאחרונה זכתה לתשומת לב רבה. בהערכה כלולים שמונה פרמטרים ששולבו לכדי תרשים פונקציונלי, הממחיש את הסיכון להתפתחות מחלה סביב השתל. מחקר שנערך לאחרונה הראה כי אלגוריתם פרופיל הערכת סיכון למחלות שתלים עשוי לייצג כלי מבטיח בניבוי הסיכון לפרי-אימפלנטיטיס במתרפאים עם שיניים חלקיות, לאחר לפחות 5 שנים של תפקוד. עם זאת, לא דווח על מחקרים אודות התוצאות הקליניות ארוכות הטווח של שתלים קצרים של 6 מ"מ בקבוצות מתרפאים בסיכון נמוך, בינוני וגבוה.
מטרה
מחקר זה בוצע על מנת להעריך את ההישרדות ארוכת הטווח של שתלים קצרים במתרפאים עם רמות שונות של פרופיל הערכת סיכון למחלות שתלים ולקבוע את הקשר של פרופיל הערכת הסיכון עם הימצאותם של סיבוכים ביולוגיים וכשל בשתל. מחקר זה תוכנן כמחקר עוקבה עם חציון מעקב של 10.0 שנים. מתרפאים שקיבלו שתלים בגודל 6 מ"מ נבדקו והוקצו לקבוצות בסיכון נמוך (L), בינוני (M) וגבוה (H), המבוססות על הכלי להערכת סיכון למחלות שתלים. הוערכו הישרדות השתל, סיבוכים ביולוגיים, מצב הרקמות הרכות, סיבוכים בחומרה ואובדן עצם שולית. במחקר נכללו 110 מתרפאים ושיעור ההישרדות המצטבר הכולל היה 90.9 אחוזים (סיכון נמוך 100 אחוזים, בינוני 93.3 אחוזים וגבוה 80.6 אחוזים). פרופיל סיכון גבוה יותר היה קשור באופן מובהק לירידה בהישרדות השתלים. פרופיל סיכון גבוה יותר היה אף הוא גורם סיכון פוטנציאלי לסיבוכים ביולוגיים. במעקב, נמצאו הבדלים משמעותיים במדד הדימום, במדד הרובד המשתנה ובעומק הבדיקה סביב השתל בין הקבוצות. לא נמצא הבדל משמעותי באובדן העצם השולית.
מסקנות
לדעת מחברי המאמר, ניתן להשיג תוצאות קליניות מקובלות לטווח ארוך לאחר 10 שנים עבור שתלים קצרים. למרות הבדל לא מובהק סטטיסטית באובדן העצם השולית, נראה כי מתרפאים עם פרופיל הערכת סיכון גבוה למחלות שתלים, נמצאים בסיכון רב יותר לאובדן שתלים ולסיבוכים ביולוגיים.
Mo JJ, Lai YR, Qian SJ, et al. Long-term clinical outcomes of short implant (6mm) in relation to Implant Disease Risk Assessment (IDRA). Clin Oral Impl Res 2022; 33:713-722