מחברי המאמר מציינים, כי כאב אורופציאלי הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאב מתמשך (הידוע בעבר ככאב כרוני), המשפיע על כשבעה אחוזים מאוכלוסיית בריטניה. כאב אורופציאלי מתמשך כולל כמה מצבים/הפרעות, כגון הפרעות טמפורומנדיבולריות TMDs)), כאב אורופציאלי אידיופתי מתמשך, תסמונת הפה השורף (BMS), כאב נוירופטי טריגמינלי פוסט טראומטי ונוירלוגיה טריגמינלית) סיווג בינלאומי של כאב אורופציאלי 2020). הפרעות טמפורומנדיבולריות הינן הנפוצות ביותר ומהוות מונח משותף למצבי שריר-שלד הכרוכים בכאב ו/או תפקוד לקוי בשרירי הלעיסה, המפרק הטמפורומנדיבולרי ומבנים נלווים. מיגרנה עלולה להופיע גם בפנים ולהיחשב כאבחנה של כאב אורופציאלי מתמשך בהתאם לסיווג כאבי הראש של האגודה הבינלאומית לכאבי ראש משנת 2013 והסיווג בינלאומי של כאב אורופציאלי משנת 2020, ועלולה אף להוות תחלואה נלווית לאבחנות אחרות של כאב אורופציאלי מתמשך (להפרעות טמפורומנדיבולריות למשל יש סיכוי רב לקיום של מיגרנה נלווית). כאב אורופציאלי מתמשך מתרחש גם עם מצבי כאב מתמשכים אחרים (למשל, תסמונת המעי הרגיז) ועשוי להיות חלק מקשת רחבה יותר של הפרעות כאב עם תחלואה פסיכו-סוציאלית.
לכאב אורופציאלי מתמשך ישנן השפעות משמעותיות הן כלכליות והן על איכות חיים. בני אדם המתנסים בכאב אורופציאלי מתמשך יכולים לפנות למגוון אנשי מקצוע בשטח שירותי הבריאות לרבות רופאי שיניים כלליים ורופאים כלליים, תוך הפניה אקראית בין השניים לבין שירותי טיפול משני מרובים. עדויות מצביעות על כך, שלאנשי מקצוע בתחום הבריאות קשה לאבחן/לנהל מצבי כאב אורופציאלי מתמשך, מצב אשר מוביל לטיפול מורכב מסלולים עבור חולים אלו, המשפיע לרעה על הכאב שלהם ועל הניהול לטווח ארוך. המחברים טוענים, שלמרות שפניות לרופאים כלליים בהקשר לבעיות דנטליות נחקרו בעבר, לא נמצאו מחקרים על פניות לשם אבחון של כאב אורופציאלי מתמשך.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לתאר מגמות של 44 שנים בפניות לרופאים כלליים עבור מצבים של כאב אורופציאלי מתמשך. היעדים הספציפיים היו לחקור את מספר הפניות והגורמים הסוציו-דמוגרפיים של החולים הסובלים מכאב אורופציאלי מתמשך ולקבוע את מספר הפניות הקשורות לכאב אורופציאלי מתמשך, כמו גם גורמים שעשויים לחזות הפניה.
החוקרים ערכו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי באמצעות מאגר המידע האנונימי הארצישל ביקורים במרפאות של רופאים כלליים בוויילס (בריטניה). הנתונים חולצו באמצעות קודי אבחון ("קודים קריאה"). הקודים של מצבי טיפול בכאב אור ופציאלי ומיגרנה שנערכו בין השנים 1974 ל-2017 חולצו ונבדקו. הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית ורגרסיה לוגיסטית. במהלך התקופה של 44 שנים, נמצאו 468,827 קודים לאבחון כאב אורופציאלי מתמשך ומיגרנה, המהווים 468,137 ביקורים, או 301,832 חולים. שיעור הנוכחות הכולל היה 4.22 ביקורים לכל 1,000 שנות מטופל. שיעור הנוכחות עלה במהלך תקופת המחקר. כמעט שליש מהמטופליםn=92,192, 30.54%) ) ביקרו יותר מפעם אחת במהלך תקופת המחקר, ו-15.83 אחוזים ביקרו יותר מפעם אחת בתוך תקופה של 12 חודשים. נמצאו 20,103 קודים של הפניה שהיו קשורים ל-8,183 חולים, כאשר למעלה ממחצית החולים הללו הופנו יותר מפעם אחת. הסיכוי לקבל הפניה היה הגבוה ביותר בקרב נשים, אצל אלה המתגוררות באזורים כפריים ובחמישון הכי פחות מקופח, והסיכויים גדלו גם עם העלייה בגיל.
מסקנות
לטענת המחברים, העלייה במספר הביקורים עשויה להיות מוסברת בשכיחות הגוברת של כאב אורופציאלי מתמשך בתוך האוכלוסייה. חולים אלה יכולים לבקר במרפאה באופן חוזר, ומעט מאוד מהם מקבלים הפניה, אך הם יכולים להיות מופנים מספר פעמים; מכאן שמסלולי הטיפול הנוכחיים עשויים להשתפר.
Currie CC, Palmer J, Stone SJ, et al. Persistent orofacial pain attendances at general medical practitioners. J Dent Res 2022: doi: 10.1177/00220345221128226