מחברי המאמר מציינים, כי מחלת החניכיים המשפיעה על צעירים קשורה להרס מהיר של רקמות החניכיים ולתגובה קלינית מופחתת לטיפול, עם שכיחות מגוונת ברחבי העולם. בשל ההתקדמות המהירה של מחלה זו, הגדיר הסיווג העולמי של מצבי חניכיים את המחלה כפריודונטיטיס דרגה C (PerioC), מונח המחליף את הסיווג הקודם של מחלת חניכיים אגרסיבית (AgP). למרות קיום האבחנה, מחלה זו משפיעה על איכות החיים וההערכה העצמית, והיא יכולה להיות מווסתת על ידי גורמי סיכון אחרים, כגון סוכרת ועישון. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלת החניכיים, המשפיע על שכיחותה, היקפה וחומרתה, וכתוצאה מכך מתקיימת מחלת חניכיים חמורה יותר עם הרס ואובדן עצם ושיניים מוגברים, בהשוואה עם לא מעשנים. במתרפאים צעירים יותר עם הרס של רקמות החניכיים, עישון עלול להאיץ את המחלה ולהגביר את ההרס. ידוע היטב כי עישון משנה את אזורי סביבת תת החניכיים עקב כיווץ כלי דם, הפחתה של חדירות כלי הדם והיפרמיה, הפחתה של נוזל חריץ החניכיים, ומפחית את מתח החמצן. בשל שינויי הסביבה האלו, המיקרופלורה התת-חניכית במעשנים מאופיינת בדיסביוזיס של מיקרוביום החניכיים, כולל קהילה מועשרת בחיידקים פתוגנים, עם עמידות פחותה יותר מזו של לא מעשנים. יתרה מכך, עישון עשוי להעשיר את קהילת החיידקים הפתוגניים ברובד תת-החניכיים ולהפחית את שפע החיידקים הקומנסיאלים הבריאים.
מלבד השיפור המופחת בפרמטרים הקליניים והאימונולוגיים במתרפאים צעירים, מעשנים צעירים מציגים אוכלוסיה של חיידקים גראם-שליליים, המתרבה מהר יותר מאשר בקרב לא-מעשנים. המחברים מציינים, כי מתן אנטיביוטיקה מערכתית יחד עם טיפול מכני נחקר כחלופה לשיפור התגובה הקלינית והמיקרוביולוגית של מתרפאים כאלו. עם זאת, השפעת העישון על התגובה הפריודונטלית לטיפול מכני הקשור לאנטיביוטיקה בקרב צעירים עם מחלת חניכיים עדיין לא נחקרת באופן מעמיק.
מטרה
הניסוי הקליני הנוכחי נועד לחקור את השפעת העישון על פרמטרים קליניים, מיקרוביולוגיים ואימונולוגיים לאחר טיפול חניכיים, הקשור עם מתן Amoxicillin ו-Metronidazole במעשנים צעירים עם מחלת חניכיים, בהשוואה לצעירים עם מחלה זו שאינם מעשנים.
15 מתרפאים צעירים שאינם מעשנים וסובלים ממחלת חניכיים מדרגה C
(PerioC-Y-NSmk) ו-14 מתרפאים צעירים מעשנים החולים במחלה
(PerioC-Y-Smk), עברו דבריטמנט אולטראסוני בכל הפה, יחד עם מתן של Amoxicillin ו-Metronidazole במשך 10 ימים. כל הפרמטרים נאספו בקו הבסיס, ושלושה ושישה חודשים לאחר הטיפול. אינדקס הרובד (PI), חימום בעת בדיקה (BoP), עומק הכיס (PD), רמת התאחיזה הקלינית (CAL) ונסיגת החניכיים (GR) הוערכו באופן קליני. ההשפעה של PI על שינוים ב-CAL לאחר שישה חודשים אומתה על ידי ניתוח רגרסיה. דגימות של הביופילם התת-חניכיים נאספו לזיהוי רמות של Aggregatibacter actinomycetemcomitans, Porphyromonas gingivalis, Tannerella forsythia ו-Fusobacterium nucleatum באמצעות qPCR בזמן אמת. נוזל חריץ החניכיים נאסף לזיהוי רמות של אינטרלוקין (IL)-1β, IL-4, IL-6, IL-10, (TNF)-α, ואינטרפרון γ . לקבוצת PerioC-Y-Smk היו PI, BOP ו-GR גבוהים יותר באופן מובהק בתחילת המחקר בהשוואה ללא מעשנים. PerioC-Y-Smk הציגו מדדי PD, CAL ו-GR גבוהים יותר לאחר שלושה ושישה חודשים, בהשוואה ל-PerioC-Y-NSmk באותן תקופות; מדד PI השפיע לרעה על עלייה במדד-CAL ב-PerioC-Y-NSmk במעקב של שישה חודשים ולא השפיע על התגובה הקלינית ב-PerioC-Y-Smk. רמות נמוכות יותר של IFN-γ, IL1-β ו-IL-4 נצפו לאחר שלושה חודשים ב-PerioC-Y-NSmk בהשוואה ל-PerioC-Y-Smk. כמויות נמוכות יותר של חיידקי P. gingivalis נצפו ב-PerioC-Y-NSmk בקו הבסיס ובשלושה חודשים ושיעורים נמוכים יותר של F. nucleatum נצפו לאחר שישה חודשים ב-PerioC-Y-NSmk.
מסקנות
מחברי המאמר מסכמים, כי קבוצת הצעירים המעשנים החולים במחלת חניכייםC- הציגו תגובה קלינית, מיקרוביולוגית ואימונולוגית לא חיובית שלושה חודשים ושישה חודשים לאחר טיפול של דבריטמנט אולטראסוני בכל הפה, יחד עם מתן שלAmoxicillin ו-Metronidazole.
da Silva RVC, Rangel TP, Corrêa MG, et al. Smoking negatively impacts the clinical, microbiological, and immunological treatment response of young adults with Grade C periodontitis. J Periodontal Res 2022; 57(6): 1116-1126
7. הערכ