מתן אנטיביוטיקה בהשתלה מחדש של שיניים קבועות שנעקרו

 לדברי מחברי המאמר, אחת הפגיעות הדנטליות הקשות ביותר הינה אבולסיה, מצב בו השן נעקרה לחלוטין מהמכתשית שלה (ברוב המקרים אל מחוץ לפה). מבחינה קלינית המכתשית נמצאת ריקה או מלאה בקריש. אירוע זה גורם לנזק חמור לרקמות התומכות ולמבנה העצם, אשר במקרה של ילדים או מתבגרים, עלול להשפיע אף על צמיחת הפנים. שיניים קדמיות מקסילריות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לפציעות שיניים טראומטיות (בסביבות 90 אחוזים). במרבית הנסיבות יש לשתול מחדש את השן הקבועה או השיניים הקבועות העקורות במהירות האפשרית, והמתרפא צריך לגשת לטיפול שיניים, באופן אידיאלי בתוך 60 הדקות הראשונות. כאשר השן לא נשתלת מחדש בזירת התאונה, מומלץ לאחסן את השן במדיום מתאים (למשל חלב). אמנם השתלה מחדש עשויה להציל את השן, אך החוקרים מדגישים שחלק מהשיניים המושתלות עלולות ללכת לאיבוד בשלב מאוחר יותר. שיעורי ההישרדות לאחר שנה הם מעל 90 אחוזים, אך יורדים כאשר נערך מעקב ארוך יותר. מומלץ לשתול מחדש שיניים שנעקרו, במיוחד בילדים ובני נוער, על מנת לאפשר את השלמת צמיחת הפנים ולפני שניתן לקבוע תוכנית טיפול נחרצת יותר (למשל, החלפה על ידי שתל משולב אוסאאוינטגרציה בגיל מבוגר). עם זאת, במקרים מסוימים, השתלה מחדש או טיפול אורתודונטי ללא שמירה על השן העקורה עשויים להוות חלופה מועדפת. נכון להיום, אין הסכמה לגבי הערך המוסף של מתן אנטיביוטיקה מערכתית בעת השתלה מחדש של שיניים עקורות, ובאם יש לכך יעילות בשיפור הישרדות השיניים לאחר השתלה מחדש. בעוד שהאגודה הבינלאומית לטראומה דנטליתIADT) ) וכן גם האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לילדים (AAPD) ממליצים על מתן אנטיביוטיקה מערכתית, סקירה שיטתית של הספרות שנערכה לאחרונה קבעה שאין ראיות חד משמעיות לקשר בין טיפול אנטיביוטי מערכתי לסבירות מוגברת של ריפוי חניכיים רצוי בעת השתלה מחדש של שיניים.

 

מטרה

הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה הנוכחית העריכו את העדויות על היעילות והנזקים של מתן אנטיביוטיקה סיסטמית בהשתלה מחדש של שיניים קבועות עקורות. המחברים ביצעו חיפוש ספרות שיטתי בחודש אוגוסט 2020, על פי הנחיות דיווח מועדפות לסקירות שיטתיות ומטה- אנליזות אחר סקירות שיטתיות, מחקרים אקראיים מבוקרים ומחקרים מבוקרים תצפיתיים ב-MEDLINE, PreMedline, Embase ומאגרי המידע של Cochrane. האוכלוסייה שהייתה במוקד היו מתרפאים בריאים עם שן עקורה שהושתלה מחדש. התוצאות העיקריות שנבחנו היו הישרדות השיניים, ריפוי החניכיים, רה-וסקולריזציה של מוך השן וכן תופעות לוואי (קשות). תוצאות אלו הושוו במתרפאים שקיבלו ולא קיבלו אנטיביוטיקה מערכתית. נעשה שימוש במתודולוגיית GRADE להערכת איכות הראיות. תוצאות החיפוש לא הניבו מחקרים אקראיים מבוקרים, ולאף אחד משבעת המחקרים התצפיתיים שנכללו לא הייתה כוונה עיקרית לחקור את היעילות או הנזקים של מתן אנטיביוטיקה. רמת הראיות הכוללת הייתה נמוכה מאוד על פי מדד GRADE. המטה-אנליזות הראו קשרים לא מובהקים בין מתן אנטיביוטיקה מערכתית מחד, לבין הישרדות שיניים, ריפוי חניכיים והתחדשות כלי הדם של מוך השן, מאידך.

 

מסקנות

המחברים קובעים, כי נכון לעכשיו אין ראיות איכותיות התומכות בשימוש באנטיביוטיקה סיסטמית בהשתלה מחדש של שיניים קבועות עקורות. לפיכך, לא ניתן לדעתם להמליץ על השימוש השגרתי באנטיביוטיקה במתרפאים בריאים.

 

Bourgeois J, Carvalho JC, De Bruyne M, et al. Antibiotics at replantation of avulsed permanent teeth? A systematic review. J Evid Based Dent Pract 2022; 22(2). Doi: 10.1016/J.Jebdp.2022.101706