רופאי השיניים (DP) במרפאות לטיפול שיניים ראשוני בבריטניה (מטפלים שאינם מומחים במרפאה כללית או במסגרת שירות הבריאות הציבורי) מבצעים את המירב המכריע של טיפולי השיניים לילדים. מחברי המאמר מציינים, כי שני מחקרים שעסקו בטיפול ראשוני בחנו את הצלחת השחזורים המקובלים במניעת כאב וזיהום ואתגרו את ערך הטיפול השיקומי עבור שיניים ראשוניות. שיפור ההבנה של 1) הביופילם הדנטלי בהיווצרות והתקדמות העששת ו-2) השפעות המניפולציה של הטיפול באמצעות שינוי סוכרים בתזונה, פלואוריד מקומי ואיטום רקמת שיניים עששתית, עודד את חקירת הגישות האלטרנטיביות לניהול העששת, כולל טכניקות פולשניות מופחתות. אי וודאות מתמשכת בקרב רופאי שיניים אלו בנושא כיצד לנהל ביעילות את נגעי העששת בשיניים הראשוניות, יחד עם עדויות מצטברות להצלחת גישות הכרוכות בפולשניות מינימלית ברמת השן, הובילו את המכון הלאומי לחקר בריאות בבריטניה להזמין את מחקר FiCTION (ראשי תיבות של: "סתימת שיני ילדים: נכון או לא?"), על מנת להשוות שלוש אסטרטגיות לניהול עששת השיניים בשיניים נשירות בקרב ילדים בגילאי 7-3 שנים בטיפולי שיניים במסגרות ראשוניות בבריטניה, מבחינת היעילות הקלינית והעלות.
מטרה
המאמר הנוכחי מדווח על היעילות הקלינית של שלוש האסטרטגיות האלה על ידי שימוש בתוצאות המשותפות הראשונות של כאב שיניים (שכיחות ומספר המקרים) וזיהום. כן מובאות במאמר התוצאות המשניות – יעילות העלות מבחינת הטיפול הרפואי, איכות החיים הקשורה לבריאות הפה של המשתתפים, חרדת שיניים ושכיחות העששת, כמו גם ההעדפות, הקבילוּת וחוויות המשתתפים, ההורים או המטפלים ורופאי השיניים.
החוקרים ערכו ניסוי מבוקר אקראי רב-מרכזי, בעל שלוש זרועות מקבילות. ניסוי זה כלל מתרפאים שנבחרו באקראי, לשם השוואת היעילות הקלינית של שלוש אסטרטגיות לניהול עששת בשיניים נשירות במסגרת טיפול שיניים ראשוני טיפול במשך שלוש שנים בבריטניה. משתתפים בגילאי 7-3 שנים עם לפחות שן טוחנת נשירה אחת עם נגע עששתי אחד לפחות בדנטין חולקו באופן אקראי על פני שלוש זרועות: C+P = טיפול בנגע העששת באופן קונבנציונאלי (הסרה מלאה של רקמות העששת והצבת שיקום בשן) עם מניעה; B+P = ניהול ביולוגי (איטום רקמת העששת בשן על ידי שחזור) עם מניעה; ו-PA, מניעה בלבד (כולל תזונה, הסרת רובד, שימוש בפלואור ואיטום חריצים). ההורים, הילדים ורופאי השיניים לא היו סומים לגבי הזרוע שהוקצתה להם. התוצאות הראשוניות הנוספות היו 1) שיעור המשתתפים עם לפחות אפיזודה אחת של כאב שיניים ו/או זיהום ו-2) מספר האפיזודות של כאבי שיניים ו/או זיהום במהלך המעקב (מינימום, 23 חודשים). בסך בכל חולקו 1,144 משתתפים באקראי על ידי 72 רופאים שיניים כלליים לטיפול באופן קונבנציונאלי (n=386), ניהול ביולוגי (n=381) ומניעה בלבד (n=377). מתוכם 1,058 לקחו חלק במסגרת המחקר בלפחות ביקור אחד ונכללו באנליזה העיקרית. חציון תקופת המעקב היה 33.8 חודשים. חלקם של המשתתפים עם לפחות אפיזודה אחת של כאבי שיניים ו/או זיהום היה כדלקמן:C+P, 42% ; B+P, 40% ; 45% , PA. כאשר נערכה השוואה בשכיחות כאב שיניים ו/או זיהום, לא נמצאו עדויות להבדלים בין קבוצות הטיפול, שכלל ניהול ביולוגי וטיפול בנגע העששת באופן קונבנציונאלי. מספר האפיזודות הממוצע של כאב שיניים ו/או זיהום היה כדלקמן: C+P, 0.62; B+P, 0.58, ו-PA, 0.72. לא ניתן היה להסיק על קיום עליונות בין קבוצות הטיפול לגבי מספר האפיזודות.
מחברי המאמר מסכמים, כי לא היו כל עדויות לקיום הבדלים בין שלושת גישות הטיפול, הן בשכיחות והן במספר האפיזודות של כאב שיניים ו/או זיהום שחוו המשתתפים במחקר, שהיו בעלי סיכון גבוה לעששת ומחלה קיימת מבוססת.
Innes NP, Clarkson JE, Douglas JVA. Child caries management: A Randomized Controlled Trial in Dental Practice. J Dent Res 2020; 99(1): 36-43
