הספרות בנושא סיבוכים אוקולריים/אורביטליים בהקשר של השתלות בלסת העליונה נותרת דלה יחסית ברמת הראיות: רוב הדיווחים הם דיווחי מקרה או סדרות קטנות, ולכן קשה להפיק שכיחות מדויקת או מודלי סיכון “קשיחים”. למרות זאת, בשנים 2024–2025 ניכרת מגמה ברורה של איסוף וארגון ידע: מיפוי שיטתי של כל הספקטרום האופתלמולוגי סביב פרוצדורות דנטליות, ושכלול ההבנה הרב־תחומית של סינוסיטיס אודונטוגנית (OMS) והשלכותיה, כולל תרחישים נדירים שבהם מעורבות סינוסלית דנטלית עשויה להתקדם לסיבוכים פריאורביטליים/אורביטליים.

העוגן המרכזי של “מה חדש” הוא סקירת Scoping משנת 2025 שסקרה באופן שיטתי דיווחים משנת 1950 ועד סוף 2024 על סיבוכים עיניים לאחר טיפולים דנטליים. הסקירה מציגה תמונת־על: הסיבוכים נדירים מאוד, אך כוללים קטגוריות חוזרות, סיבוכים נוירו־אופתלמיים (למשל פגיעה עצבית/תסמונות כאב), סיבוכים וסקולריים (כולל אירועים נדירים במיוחד סביב מעורבות חללים עמוקים), סיבוכים זיהומיים, סיבוכים “אוויריים” כגון אמפיזמה פריאורביטלית, וכן סיבוכים מכניים/טראומטיים. מסר חשוב שעולה ממנה הוא שרוב האירועים המתוארים מסתיימים בהחלמה, אבל חלקם עלולים להיות מסכני ראייה כאשר יש עיכוב בזיהוי/בטיפול, במיוחד בתרחישי זיהום אורביטלי או מעורבות נוירו־וסקולרית.

במקביל, בשנת 2024 פורסם מסמך קונצנזוס רב־תחומי ב-International Journal of Oral Science שמנסה “ליישר קו” באבחון ובטיפול ב-OMS. גם אם המסמך אינו עוסק ישירות בעין, הוא משמעותי לנושא משום שהוא מדגיש ש-OMS אינו רק “סינוסיטיס של ריח רע והפרשה חד־צדדית”, אלא יש לו רצף מחלה שיכול (לעיתים רחוקות) להתפשט מעבר לסינוס ולהפוך לתרחיש מורכב המחייב סנכרון בין רופא השיניים/כירורג פה־ולסת לבין אא״ג, ולעיתים גם עיניים. זו תזכורת עדכנית לכך שכאשר יש פתולוגיה סינוסלית קשורה לשתלים, האירוע העיני אם יופיע יהיה כמעט תמיד משני ל”ציר הסינוס/זיהום”, ולא כתוצאה “ישירה” של השתל עצמו.

עדכון מעניין נוסף מהשנים האחרונות, שזוכה לחיזוק ב-2024 וב-2025, הוא הקשר בין שתלים בלסת העליונה לבין פתולוגיות סינוס חד־צדדיות ספציפיות, ובפרט maxillary sinus fungus ball (צורה לא־חודרנית של סינוסיטיס פטרייתית). מחקר מ-2024 ב-Scientific Reports הציע ששתלים עשויים להיות גורם סיכון אפשרי ל-fungus ball, לפחות בחלק מהאוכלוסיות, והעלה את הצורך לחשוב על “הקשר לסינוס” לא רק במונחים חיידקיים. מחקר המשך מ-2025 באותו כתב עת ניסה לחדד את ההבדלים בין מחלות סינוס אודונטוגניות “קשורות שתל” לעומת “לא קשורות שתל” בקרב מטופלים שעברו ESS, והצביע על שני משתנים בולטים בהקשר של מחלה אודונטוגנית קשורת שתל: פריודונטיטיס ואורך בליטת/חדירת השתל לתוך הסינוס. אף שמדובר במחקרים רטרוספקטיביים, הם מספקים בסיס עדכני יותר לדיון קליני על “מה באמת מסוכן” כאשר מופיעה פתולוגיה סינוסלית לאחר שיקום שתלים בלסת העליונה, וספציפית, כיצד מאפיינים מקומיים של השתל (כמו protrusion) עשויים להתכתב עם מחלה בסינוס, שממנה נובעים במקרים נדירים גם סיבוכים פריאורביטליים/אורביטליים.

יש להבחין בין שתלים קונבנציונליים בלסת העליונה, שבהם עיקר הסיכון העיני המדווח עובר דרך הסינוס (OMS/גוף זר/אורואנטרל פיסטולה), לבין שתלים זיגומטיים, שבהם קיימת קרבה אנטומית גבוהה יותר למרכיבים אורביטליים ולכן הספרות מתארת גם סיבוכים מכניים/אורביטליים ישירים. ב-2024 פורסמה סקירה שיטתית (Cureus) שהדגישה כי פאראסתזיה באזור האינפראורביטלי היא מהסיבוכים השכיחים יותר, לצד תיאורים של חדירה אורביטלית תוך־ניתוחית, דיפלופיה ונזקים שונים לרקמות סביב העין, רובם נדירים אך בעלי פוטנציאל משמעותי. בשנת 2025 פורסם מחקר קליני־אנטומי שהציע התמקדות במדידה והערכה של ה-zygomatic orbital floor כגורם מפתח לצמצום סיכון לסיבוכים אורביטליים סביב אוסטאוטומיה ושתלים זיגומטיים. לבסוף, גם סביב הרמות סינוס ממשיכים להופיע ב-2025 דיווחים ממוקדים על אירועים פריאורביטליים (כגון דימום תת־לחמיתי), שמדגישים מגמה של תיעוד זהיר יותר של תופעות “גבול” בין חלל הסינוס לאזור העין, גם כאשר מדובר באירועים לרוב מוגבלים וחולפים.

בשורה התחתונה של העדכון: אין “גל חדש” של שכיחות גבוהה, אלא התבגרות של המסגרת המדעית: סקירה רחבה שמגדירה את הספקטרום, קונצנזוס שממסד עבודה רב־תחומית ב-OMS, ומחקרים שמנסים לקשור מאפייני שתל/אנטומיה לסיכון למחלה סינוסלית, שהיא במקרים נדירים גם נקודת המוצא לאירועים אורביטליים.

רשימת ספרות

  1. Wang XC, Zhao C, Wu KY, Marchand M. Ophthalmic complications after dental procedures: a scoping review. Diseases. 2025;13(8):244. doi:10.3390/diseases13080244.
  2. Lin J, Wang C, Wang X, et al. Expert consensus on odontogenic maxillary sinusitis multi-disciplinary treatment. Int J Oral Sci. 2024;16:11. doi:10.1038/s41368-024-00278-z.
  3. Han SA, Kim S, Seo Y, et al. Dental implant as a potential risk factor for maxillary sinus fungus ball. Sci Rep. 2024;14:2483. doi:10.1038/s41598-024-52661-9.
  4. Kim TG, WhangBo CH, Ye MK, et al. Comparative analysis of clinical characteristics of odontogenic maxillary sinus diseases associated with or without dental implants. Sci Rep. 2025;15:20781. doi:10.1038/s41598-025-07832-7.
  5. Weber S, et al. Ocular complications of zygomatic dental implants: a systematic review. Cureus. 2024. doi:10.7759/cureus.67535.
  6. Zielinski R, Okulski J, Simka W, et al. Evaluating zygomatic implants in orbital floor complications: a clinical and anatomical study. J Maxillofac Oral Surg. 2025. doi:10.1007/s12663-024-02403-1.
  7. Dehghani N, Mahmoudi X, Azarsina M, Hassantash S. Ophthalmic complications following sinus lifting surgery: case report and review of literature. Clin Case Rep. 2025;13(9):e70902. doi:10.1002/ccr3.70902.