מחברי המאמר מציינים, כי רבים מהמכשירים המשמשים ברפואת השיניים הינם בעלי רטט, כגון מכשירי יד, מזרקי מים וסקלרים אולטרא-סוניים. התרסיס שנוצר על ידי מכשירים אלה יכול לשאת, בנוסף למים, טיפות רוק, דם ומיקרואורגניזמים, שעלולים להוות סיכון לזיהומים עבור אנשי המקצוע בתחום הבריאות והמתרפאים.
אירוסולים הם חלקיקים הנוצרים על ידי נוזלים ומוצקים המפוזרים ותלויים באוויר, שהופכים לביו-אירוסולים כאשר מיקרואורגניזמים שמקורם בגוף מתמוססים בהם באמצעות פעולת שיעול, נשימה נמרצת, התעטשות או דיבור בקול רם.
המונחים "אירוסול" ו"נתז" מוגדרים כחלקיקים קטנים וגדולים מ-50 מיקרומטר בקוטר, בהתאמה. המונח הראשון מתייחס לחלקיקים קטנים הנשארים באוויר למשך פרק זמן לפני שהם נוחתים על משטחים או נכנסים לדרכי הנשימה. השני הוא חלקיקים או טיפות הנפלטים בכוח מאתר הפעולה, ומגיעים למסלול דומה לזה של כדור, עד שהם באים במגע עם משטח או נופלים על הקרקע.
על מנת להבין טוב יותר את הסיכונים הכרוכים בהליך דנטלי נפוץ כגון סקלינג אולטרא-סוני, ניתן להיעזר בסימולציה המשתמשת בדינמיקת נוזלים ממוחשבת לכימות ההובלה של טיפות גדולות ואירוסולים בסביבות של מרפאת השיניים. אירוסולים מתחת ל-15 מיקרומטר נשארים באוויר עד 7.13 דקות בממוצע ויכולים לנוע עד למרחק של 25.45 מ' בממוצע מהמקור שלהם, מצב שעלול לזהם מרפאות שלמות.
טיפות תרסיס המים המיוצרות במהלך סקלינג אולטרא-סוני הן קלות במיוחד במשקלן ומשחררות מספר רב של מיקרואורגניזמים לאוויר. לדעת החוקרים, נראה שהאתגר החיידקי גדול וסביר להניח שניתן להפיץ וירוסים וחיידקים בדרך זו. כמו כן, יש לקחת בחשבון שחלקיקים שגודלם בין 0.3 ל-5 מיקרומטר גדלים באופן משמעותי לאחר שימוש בסקלר אולטרא-סוני, וכן שהשונות בתדירות האולטראסונית גורמת לעלייה בזיהום פני השטח ואף סוג מערכת היניקה שבשימוש משפיעה על מידת הזיהום.
מטרה
העובדה כי סקלר אולטרא-סוני הוא אחד מהמכשירים המייצר הכי הרבה אירוסול, מהווה דאגה מרכזית בקרב רופאי השיניים, במיוחד רופאי החניכיים. בהקשר למחלת SARS-CoV-2, עבודה זו נועדה לבצע סקירה שיטתית של העדויות לגבי טווח ההגעה של התרסיס המיוצר על ידי סקלר אולטרא-סוני במהלך סקלינג, טיפול מניעתי בזיהום הסביבה הדנטלית והשפעת השימוש במכשירי יניקה תוך-אורליים בהפחתת זיהום זה. החוקרים ערכו חיפוש בספרות המדעית עד 19 ביוני 2021 בשישה מאגרי מידע: Pubmed, EMBASE, Web of science, Scopus, Virtual Health Library ו-Cochrane Library, ללא הגבלת שפה או תאריך פרסום. בסקירה נכללו מחקרים שהעריכו את טווח התרסיס המיוצר על ידי סקלר אולטרא-סוני במהלך טיפולי סקלינג ומניעה ואת יכולת השליטה בזיהום הסביבתי שנוצר באמצעות מערכות יניקה בנפח נמוך (LVE) וגבוה (HVE). מתוך 1893 מאמרים בעלי פוטנציאל להיות רלוונטיים, חמישה היו מחקרים אקראיים מבוקרים (RCT). המטה-אנליזה של שלושה מתוך ה-RCT הראתה, כי אפילו במרחקים שונים מחלל הפה של המתרפא, חלה עלייה משמעותית בחיידקים הנישאים באוויר בסביבה הדנטלית עם שימוש בסקלר אולטרא-סוני. לעומת זאת, כאשר הושווה במטה-אנליזה השימוש ב-HVE עם LVE, לא היה הבדל משמעותי עבור אירוסול המיוצר בסביבה.
מסקנות
המחברים מסכמים, כי קיימת עלייה בריכוז הביו-אירוסול בסביבה הדנטלית במהלך שימוש בסקלר אולטרא-סוני במהלך טיפולי סקלינג ומניעה, המגיע למרחק של עד 2 מ' מפיו של המתרפא, וכי השימוש ב-HVE, LVE או שילוב של מכשירים שונים, עשוי להיות יעיל בהפחתת זיהום האוויר בסביבה הדנטלית ללא הבדל משמעותי בין סוגים שונים של מכשירי יניקה.
Gonçalves Lomardo P, Campello Nunes M, Arriaga P, et al. Concern about the risk of aerosol contamination from ultrasonic scaler: A systematic review and meta-analysis. BMC Oral Health 2024: doi.org/10.1186/s12903-024-03996-2