מנקודת מבט אפידמיולוגית, מחלת חניכיים חמורה הינה המצב השישי בשכיחותו בעולם ומשפיעה על 11.2 אחוזים מאוכלוסיית הבוגרים העולמית. שכיחות מחלת החניכיים החמורה נאמדת בכ-7.8 אחוזים בארצות הברית וב-18.7 אחוזים בצרפת. מחברי המאמר טוענים, כי בנוסף להיותה גורם נפוץ לאובדן שיניים במבוגרים, מחלת החניכיים החמורה עלולה גם להשפיע לרעה על הבריאות הכללית על ידי הגדלת הסיכון של המתרפאים לסוכרת, טרשת עורקים, מחלת מפרקים שגרונית ותוצאות הריון שליליות. הקשר בין מחלת החניכיים לבין כמה גורמים התנהגותיים, כגון הרגלי עישון, אורח החיים, מתח פסיכו-סוציאלי ותזונה דווחו גם כן והם תומכים באטיולוגיה הרב-פקטוריאלית של המחלה. מחברי המאמר מציינים כי הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון למחלת החניכיים נותר נושא שנוי במחלוקת. מספר מחקרים דיווחו כי צריכה מוגברת של אלכוהול עלולה להגביר את הסיכון להתקדמות מחלת החניכיים, בעוד שמחקרים אחרים לא הראו קשר משמעותי בין המצבים, או אף דיווחו על קשר הפוך בין שתיית משקאות אלכוהוליים לבין חומרתה של רמת התאחיזה הקלינית (CAL). יתר על כן, בעבר הוצע כי עשויה להיות השפעה אינטראקטיבית של שתייה ועישון על מצב החניכיים.
מטרה
מחקר זה הוא חלק ממחקר נרחב יותר של גורמי התזונה והתחלואה הנלווית של מחלת החניכיים ברמת האוכלוסייה. החוקרים ביצעו ניתוח נתונים מהקוהורט הצרפתי האלקטרוני NutriNet-Santé, שמשתתפיו גויסו מהאוכלוסייה הכללית לשם עריכת מחקר חתך מוצלב על מנת לחקור את הקשר בין סוגים שונים של משקאות אלכוהוליים וכמויות ותדירות הצריכה שלהם לבין ההסתברות לסבול ממחלת חניכיים חמורה. מטרה נוספת הייתה להעריך את תפקיד האינטראקציה בין שתייה והרגלי עישון לבין הרגישות למחלת חניכיים במדגם הכולל ולפי חלוקה למגדרים. אוכלוסיית המחקר כללה 35,390 מבוגרים (גיל ממוצע 49.04 ± 13.94 שנים), שמילאו שאלונים לבריאות הפה וסיימו לפחות שלוש רשומות תזונה לא רצופות של 24 שעות. נתונים על סוג ותדירות הצריכה של משקאות אלכוהוליים הושגה מדיווח עצמי כמותי למחצה של שאלון לתדירות השימוש באלכוהול; הכמות היומית (גרם ליום) נאמדה מתיעוד התזונה במשך 24 שעות. ההסתברות לקיום מחלת חניכיים חמורה (המשתנה התלוי הראשי) הוערכה על ידי חישוב ציון סקירת החניכיים שעברה מודיפיקציה (mPESS) מתוך שאלות נבחרות. סך של 7263 בני אדם (20.5 אחוזים) הציגו סבירות גבוהה לסבול ממחלת חניכיים חמורה high-mPESS)). לאחר התאמה לגורמים מערפלים, הייתה תדירות צריכת המשקאות האלכוהוליים גבוהה משמעותית בקרב קבוצת ה-high-mPESS מאשר הקבוצה המקבילה עם מדדי ה- low-mPESS, במיוחד עבור משקאות חריפים וליקרים (1.9 ± 1.4 ימים/שבוע ל-high-PESS לעומת 1.6 ± 1.1 ימים/שבוע ה-low-PESS). גם הכמות היומית הממוצעת של אתנול הייתה גבוהה יותר בקרב בני אדם עם high-mPESS לעומת אנשים עם low-mPESS ( 11.2 ± 15.6לעומת 7.9 ± 12.3 גרם ליום). כאשר צריכת האלכוהול עלתה על 20 גרם ליום בקרב נשים ו-30 גרם ליום בגברים בשילוב עם הרגלי עישון, נצפה קשר חזק יותר עם מחלת חניכיים חמורה בדיווח עצמי.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי התוצאות הנוכחיות תומכות בקשר בין צריכת משקאות אלכוהוליים לבין דיווח עצמי על מחלות חניכיים חמורות, במיוחד כשמדובר בקשר בו-זמני לעישון.
Hamdi Z, Detzen L, Fessi S, et al. Alcoholic beverage consumption, smoking habits, and periodontitis: A cross-sectional investigation of the NutriNet-Santé study. J Periodontol 2021; 92:727-737