דיווח עצמי על אלרגיה לפניצילין ומתן קלינדמיצין עלולים להיות גורמי סיכון לכישלון של שתלים

על פי מחברי המאמר, מתן אנטיביוטיקה לפני ניתוחי שתלים הינו בין הגורמים הביולוגיים שבהם ניתן לסייע בהפחתת שיעור הכשלים הכרוכים בטיפולי שתלים דנטליים.

למתן אנטיביוטיקה יש גם תפקיד מניעתי וגם טיפולי בניהול מתרפאים הזקוקים לשתלים. כיום, האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר ברפואת שיניים היא אמוקסיצילין. כמו בכל שימוש באנטיביוטיקה, רופא השיניים צריך להיות מודע לתופעות הלוואי האפשריות כגון תגובות רגישות יתר דרמטולוגיות והפרעות אלרגיות. לכשבעה אחוזים מהאוכלוסייה יש אישור לאלרגיה לפניצילין בתיק הרפואי שלהם. מתוכם, פחות מחמישה אחוזים יחוו פעילות משמעותית של רגישות יתר מבחינה קלינית. כאשר מתרפאים הזקוקים להשתלת שיניים מופיעים עם אלרגיה לפניצילין, דרך הפעולה הרגילה של רוב הרופאים היה לתת אנטיביוטיקה חלופית, בדרך כלל קלינדמיצין. למרות השימוש הנרחב בתרופה זו כתחליף, עדויות עדכניות המבוססות רק על מחקרים רטרוספקטיביים על היעילות הקלינית של קלינדמיצין פורסמו בנושא זה. במחקרים אלו נמצא כי מתן 600 מ"ג קלינדמיצין לפני ניתוח לא הפחית את רמת הכשלים בשתלים או את הסיבוכים לאחר הניתוח. עם זאת, מתרפאים אלרגיים לקלינדמיצין במקור לא נכללו במחקרים ולא בוצעו בדיקות אלרגיה במתרפאים שנכללו. איגוד רופאי השיניים האמריקאי המליץ לא להשתמש בקלינדמיצין במתרפאים עם אלרגיה לפניצילין עקב תופעות לוואי חמורות שדווחו, כגון קוליטיס פסאודוממברני הנגרם על ידי חיידקי C. difficile. יתר על כן, דווח כי חולים אלרגיים לפניצילין שטופלו בקלינדמיצין היו בסיכון גבוה פי ארבע לכשל של שתלים.כמו כן, השימוש בקלינדמיצין לאחר הליכי גרפט ואוגמנטציה של הרכס היה קשור לשיעור גבוה יותר של זיהומים וסיבוכים. המחברים מציינים כי ניתן באמצעות בדיקה פשוטה לבטל את הרישום לגבי אלרגיה לפניצילין באופן בטוח ויעיל ולהפחית את השימוש בשירותי הבריאות ואת התחלואה בקרב המתרפאים.

 

מטרה

 

הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה בוצעו על מנת לבחון את ההשערה שכשל שתלים הינו גבוה יותר בקרב מתרפאים המקבלים טיפול בקלינדמיצין, כתחליף לנגזרות של פניצילינים בעקבות אלרגיה המדווחת באופן עצמי, בהשוואה למתרפאים המקבלים פניצילין, ולהציג פרוטוקול לביטול הרישום לרגישות לפניצילין במתרפאים שנחשבים לאלרגיים, ובכך לשפר את התוצאות הקליניות במיקום שתלים דנטליים.

החוקרים ביצעו סקירה שיטתית על ידי חיפוש בשלושה מסדי נתונים שונים, PubMed, Scopus ו-Web of Science. מתוך 572 תוצאות, ארבעה מחקרים היו כשירים להיכלל בסקירה. המטה-אנליזה הצביעה על כך שקיים מספר גבוה יותר של שתלים כושלים בחולים שניתן להם קלינדמיצין בעקבות דיווח עצמי על קיום של אלרגיה לפניצילין. התוצאות הראו, שהסיכוי למתרפאים אלו גבוה פי שלושה לעבור כשל בשתלים עם שיעור מצטבר ממוצע של 11.0 אחוזים לעומת 3.8 אחוזים מהמתרפאים להם ניתן אמוקסיצילין. בהמשך הסקירה מוצע פרוטוקול לבדיקות לשם ביטול הרישום של אלרגיה לפניצילין.

 

מסקנות

 

לדברי המחברים, העדויות הנוכחיות עדיין מוגבלות ומבוססות על מחקרי תצפית רטרוספקטיביים וקשה לקבוע אם קיום אלרגיה לפניצילין, מתן קלינדמיצין או השילוב בין השניים אחראי למגמות הנוכחיות ולממצאים המדווחים.

 

Edibam NR, Lorenzo-Pouso AI, Caponio VCA. Self-reported allergy to penicillin and clindamycin administration may be risk factors for dental implant failure: A systematic review, meta-analysis and delabeling protocol. Clin Oral Impl Res 2023; 34: 651-661