מחברי המאמר מציינים כי השימוש הגובר באנטיביוטיקה והשפעתו על עמידות לתרופות הפכו לאתגר עולמי (ארגון הבריאות העולמי, 2020). על מנת לטפל במצב זה הוקמה ביפן בשנת 2016 "תוכנית הפעולה הלאומית בנושא עמידות אנטי-מיקרוביאליות 2020-2016". גורמים אנטיביוטיים הפועלים בספקטרום רחב כגון הדור השלישי של צפלוספורינים נמצאים לעיתים קרובות בשימוש ביפן, והפחתת השימוש בחומרים אלה מופיעה בתוכנית הפעולה כיעד להשגה. אמוקסיצילין הוכח כיעיל למניעת זיהומים לאחר ניתוח ברפואת השיניים. הזמינות הביולוגית (יכולת התרופה להיספג ולהיות שימושית בגוף) של אמוקסיצילין במתן דרך הפה היא 92-74 אחוזים, ובכך גדולה מזה של הדור השלישי של צפלוספורינים (50-30 אחוזים). בהתבסס על ממצאים אלו, ההנחיות לפרקטיקה הקלינית למניעה מיקרוביאלית בניתוחים ביפן, שפורסמו ב-2016, מציינות את אמוקסיצילין ואמוקסיצילין/ חומצה קלבוליניט. כאפשרויות הראשונות למתן אנטיביוטיקה מניעתית עבור עקירת שיניים (האגודה היפנית למחלות זיהומיות, החברה היפנית לכימותרפיה, 2016). עם זאת, צפלוספורינים עדיין מהווים יותר מ-60 אחוזים מהמרשמים האנטי-מיקרוביאליים הניתנות במרפאות השיניים ביפן. עקירת שן טוחנת שלישית של הלסת התחתונה כלואה הינה הליך פולשני משמעותי ברפואת השיניים. בהשוואה לעקירת שיניים רגילה, ההליך פולשני יותר, כולל חתך של רירית החניכיים, פגיעה בעצם המכתשית, וסיכון גבוה יותר לזיהום באתר הניתוח(SSI) . בסקירה שיטתית מהעת האחרונה נמצאה עדות בוודאות נמוכה לכך שאנטיביוטיקה מונעת עשויה להפחית את סיכון לזיהום לאחר עקירת שן טוחנת שלישית. למרות שמתן אנטיביוטיקה שגרתי עשוי שלא להיות מיועד לכל עקירה של טוחנת שלישי כלואה, עדיין ניתן להשתמש באנטיביוטיקה, בהתאם לפולשנות ההליך וסיכון המטופל לזיהום. היעדר עדויות מהפרקטיקה הקלינית הכללית עשוי להיות אחת הסיבות לשימוש הנרחב בדור השלישי של צפלוספורינים אורליים.
מטרה
החוקרים ערכו ניסוי בקנה מידה גדול על מנת להעריך את ההבדל בשכיחות זיהומים באתר הניתוח בין מתן אמוקסיצילין ודור שלישי של צפלוספורינים לבין עקירה של שן טוחנת שלישית הכלואה באופן מלא או אופקי בלסת התחתונה. הם ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי תוך שימוש במסד הנתונים של תביעות ה-JMDC שהינו מסד נתונים אנונימי הצובר נתוני תביעות ממספר קבוצות של ביטוחי בריאות. נערך זיהוי ביקורים במרפאות שיניים עם עקירות של שן טוחנת שלישית של הלסת התחתונה הכלואה באופן מלא או אופקי מאפריל 2015 ועד מרץ 2020. בין אמוקסיצילין וקבוצות צפלוספורין מהדור השלישי בוצעה התאמה של ציון נטייה אחד לאחד (בה נוצרים זוגות של נבדקים מטופלים ולא מטופלים וניתן להעריך את השפעת הטיפול על ידי השוואה ישירה בין התוצאות של הנבדקים). שכיחות זיהום באתר הניתוח לאחר העקירה הושוותה בקרב זוגות התואמים באמצעות מבחן מקנמר. החוקרים זיהו 109,266 ביקורים דנטליים, כולל 39,514 (36.2 אחוזים) מתרפאים שקיבלו אמוקסיצילין ו-69,752 (63.8 אחוזים) שקיבלו צפלוספורינים מהדור השלישי. ב-39,514 הזוגות התואמים, שכיחות זיהום באתר ניתוח הייתה 3.5 אחוזים (n=1399) עבור קבוצת האמוקסיצילין ו-3.7 אחוזים (n=1467) עבור קבוצת הצפלוספורינים של הדור השלישי.
מסקנות
לדברי המחברים מתן אמוקסיצילין היה קשור עם שכיחות נמוכה יותר של זיהום באתר הניתוח לאחר עקירת שן טוחנת שלישית כלואה בלסת התחתונה, בהשוואה לצפלוספורינים מהדור השלישי. תוצאה זו תומכת בהנחיות הנוכחיות ומחזקת חשיבות של הפצה ויישום של בקרה לעמידות אנטי-מיקרוביאלית ברפואת השיניים.
Sato M, Yamana H, Ono S, et al. Amoxicillin vs third-generation cephalosporin for infection prophylaxis after third molar extraction. Oral Dis 2024; 30(2): 660-668