מחברי המאמר מציינים כי למצבי אנדוקרדיטיס זיהומית (IE) יש כ-30 אחוזים תמותה בשנה הראשונה. למרות שהמחלה אינה שכיחה, בני אדם רבים עם בעיות בלב נמצאים בסיכון מוגבר לאנדוקרדיטיס זיהומית או לתוצאות שליליות של המחלה. מזה זמן רב קיימת ההנחה כי קיים קשר סיבתי עם הליכים דנטליים פולשניים (IDPs), המסביר כ-40-30 אחוזים מהמקרים של אנדוקרדיטיס זיהומית הנגרמים על ידי סטרפטוקוקים שמקורם בפה. כתוצאה מכך, פרסם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מאז שנת 1955 הנחיות בנושא מתן של אנטיביוטיקה מונעת (AP) למניעת אנדוקרדיטיס זיהומית במתרפאים אשר עוברים טיפולים פולשניים. למרות שאנטיביוטיקה מונעת הפכה לסטנדרט העולמי של טיפול במניעת אנדוקרדיטיס זיהומית, מעולם לא נערך ניסוי קליני על היעילות של מתן אנטיביוטיקה מונעת בהפחתת הסיכון להתפתחות אנדוקרדיטיס זיהומית .יתר על כן, הקשר בין הליכים דנטליים פולשניים לבין אנדוקרדיטיס זיהומית נחקרו, פעילויות שגרתיות יומיומיות (למשל, צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטלי, לעיסה) מוצעות כגורמים סבירים יותר של אנדוקרדיטיס זיהומית הקשורה לסטרפטוקוקים של הפה, במיוחד בבני אדם עם היגיינת פה לקויה. חששות נלוות לגבי תגובות שליליות של תרופות וקידום העמידות לאנטיביוטיקה הובילו את ה-AHA ואת האגודה האירופית לקרדיולוגיה להגביל מתן אנטיביוטיקה מונעת רק לחולים הנמצאים סיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומית כתוצאה מטיפולי שיניים פלשניים, ובבריטניה הומלץ להפסיק לחלוטין מתן של אנטיביוטיקה מונעת.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת לחקור כל קשר בין טיפולי שיניים פולשניים לבין אנדוקרדיטיס זיהומי, ואת היעילות של מתן אנטיביוטיקה מונעת לשם צמצום חולי זה. החוקרים ביצעו ניתוח מוצלב של מקרים ומחקר עוקבה על הקשר בין טיפולי שיניים פולשניים לבין אנדוקרדיטיס זהומי ויעילות של מתן אנטיביוטיקה מונעת בקרב 7,951,972 נבדקים בארצות הברית בעלי כיסוי ביטוחי משלים שסופק על ידי המעסיק. מחקרים לאורך זמן הצביעו על כך שהסבירות הגבוהה ביותר להתפתחות אנדוקרדיטיס זיהומי הינה תוך ארבע שבועות לאחר טיפולי שיניים פולשניים. עבור אלה הנמצאים בסיכון גבוה להתפתחות אנדוקרדיטיס זיהומי, ניתוח מוצלב של מקרים הדגים קשר זמני משמעותי בין אנדוקרדיטיס זיהומי לבין טיפול פולשני בארבעה השבועות הקודמים. קשר זה היה חזק ביותר עבור מקרים של עקירות שיניים ופרוצדורות כירורגיות אורליות. שימוש באנטיביוטיקה מונעת היה משויך לירידה משמעותית בשכיחות של אנדוקרדיטיס זיהומי בעקבות טיפול פולשני. המחקר הקבוצתי אישר את הקשרים בין אנדוקרדיטיס זיהומי לבין עקירות או פרוצדורות כירורגיות אורליות במתרפאים בעלי סיכון גבוה לאנדוקרדיטיס זיהומי ואת ההשפעה של מתן אנטיביוטיקה מונעת בהפחתת קשרים אלה הן לעקירות והן לפרוצדורות כירורגיות אורליות.

מסקנות

מחברי המאמר מציינים, כי הדגימו קיום הקשר הזמני המשמעותי בין טיפולים פולשניים (במיוחד עקירות וניתוחי פה) לבין אנדוקרדיטיס זיהומי המתפתח לאחר מכן בקרב בני אדם בסיכון גבוה לאנדוקרדיטיס זיהומי, וכן קיום קשר משמעותי בין שימוש באנטיביוטיקה מונעת לבין הפחתת השכיחות של אנדוקרדיטיס זיהומי בעקבות נהלים אלה. לדבריהם, נתונים אלה תומכים בהנחיות איגוד הלב האמריקאי, וגורמים נוספים הממליצים על כך שמתרפאים הנמצאים בסיכון גבוה לאנדוקרדיטיס זיהומי צריכים לקבל אנטיביוטיקה מונעת לפני טיפולי שיניים פולשניים.

Thornhill MH, Gibson TB, Yoon F, et al. Antibiotic prophylaxis against infective endocarditis before invasive dental procedures. J Am Coll Cardiol 2022; 13; 80(11): 1029-1041