השימוש במערכות אלקטרוניות לעישון ניקוטין או סיגריות אלקטרוניות גדל בהדרגה מאז כניסתם לשוק בשנים 2007-2006, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב האוכלוסייה הצעירה. עד 2016 לא היו תקנות מחמירות בנושא סיגריות אלקטרוניות.
משנת 2012-2009, מכירת הסיגריות האלקטרוניות גדלה בשיעור 115 אחוזים, עם מכירות מוערכות של כ-3.5 מיליארד דולר בארצות הברית עד סוף 2015. במהלך אותה תקופה, שכיחות השימוש באמצעי אידוי (תכשירים המשמשים לשאיפת ונשיפת אדים המכילה ניקוטין וטעם הנוצרים על ידי מכשיר המיועד למטרה זו) עלתה באופן דרמטי. בשנים 2013-2010, המודעות והשימוש בסיגריות אלקטרוניות הוכפל בקרב מבוגרים בארצות הברית. שכיחות משתמשי הסיגריות האלקטרוניות הנוכחיות עלתה מ-0.3 ל-6.8 אחוזים, ושיעור אלה שהשתמשו אי פעם בסיגריות אלקטרוניות עלה מ-1.8 אחוזים ל-13 אחוזים. בשנת 2016, בני נוער אמריקאים (בגילאי 17-12 שנים) הציגו ירידה בשימוש בסיגריות אלקטרוניות, לראשונה לאחר עלייה חדה. עם זאת, שיעור השכיחות עלה באופן משמעותי במהלך השנים 2017 ו-2018. לדברי מחברי המאמר, למרות שההשפעות של סיגריות אלקטרוניות על הבריאות הכללית מובנות היטב, השפעותיהן על בריאות הפה אינן חד משמעיות. למרות שהשפעת העישון הקונבנציונאלי על בריאות חניכיים ידועה, לדעתם ישנו צורך במחקר נוסף בנוגע להשפעות סיגריות אלקטרוניות על החניכיים. במחקרי מעבדה נמצא כי אירוסולים בסיגריות אלקטרוניות מכילים אלדהידים ורדיקלים חופשיים הגורמים ללחץ אוקסידטיבי, סוגים שונים של פגיעה ב-DNA, שינויים בפעילות נוגדת החמצון התאית וקרבונילציה של חלבונים. אירועים אלה מהווים נתיב לפגיעה בחניכיים, אובדן עצם ובהמשך למחלות החניכיים. מחקרים קליניים דיווחו על ממצאים מעורבים על ההשפעות של סיגריות אלקטרוניות על החניכיים. מספר מחקרים דיווחו כי סיגריות אלקטרוניות מזיקות פחות מהסיגריות הרגילות אך עדיין משפיעות על בריאות חניכיים. יתר על כן, ישנם דיווחים מחקריים על מקרים של סרטן הפה הקשורים לאידוי, קנדידה בפה, קסרוסטומיה ופגיעות של כוויות. החוקרים מציינים כי קיים מחקר על הפוטנציאל הקריוגני של סיגריות אלקטרוניות ובמחקרים במבחנה התגלה כי סיגריות אלקטרוניות מייצרות אירוסולים עדינים וצמיגים המקדמים הידבקות של חיידקי סטרפטוקוקוס מוטנס על פני הזגוגית, במיוחד בחרירים ובסדקים. אירוסולים אלה מכילים חומצה אצטית, חומצה לקטית ו-propionaldehyde, המגבירים את הדמינרליזציה של זגוגית השן. במחקר שנערך בשנת 2018 תוארו בסיגריות אלקטרוניות כמויות גבוהות מאוד של סוכרים קריוגניים כגון פרוקטוז וסוכרוז, במיוחד באלה אשר בהן קיים טעם מתוק. יתר על כן, קסרוסטומיה, שקיימת בדרך כלל בקרב מעשני סיגריות אלקטרוניות, יוצרת סביבה התורמת להתפתחות עששת. במחקר פרוספקטיבי דווח על שיעור גבוה של עששת ארוכת טווח (שיניים עם נגעי עששת, שיניים חסרות וסתימות) בקרב משתמשי סיגריות אלקטרוניות בהשוואה ללא-מעשנים. בשנים 2016-2013 נמצא כי בקרב 16.9 אחוזים מהילדים בארצות הברית בגילאי 5 עד 19 הייתה עששת שלא טופלה, וכי 31.6 אחוזים מהמבוגרים בגילאי 44-20 שנה סבלו מעששת שלא טופלה. מספרים אלה עשויים לשקף מגמת עלייה, כאשר שיעור שכיחות העישון באמצעות אידוי בקרב צעירים עולה בהדרגה. המחברים טוענים, כי למרות שאין הוכחות קונקרטיות התומכות בקשר שבין עישון באידוי לבין עששת, חשוב לחקור את הקשר הזה ולהבין את הפרמטרים המשפיעים ברמת האוכלוסייה על מנת לסייע ביצירת דחף לפעולה בבריאות הציבור.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לבחון את הקשר בין שימוש בסיגריה אלקטרונית לבין עששת לא מטופלת בקרב האוכלוסייה בארצות הברית ולקבוע את הגורמים המשפיעים על קשר זה.
המחברים השיגו נתונים מהסקר הלאומי של הבריאות והתזונה לשנת 2017-2018 וחקרו את משתנה התוצאה של עששת לא מטופלת באמצעות נתוני בדיקת בריאות הפה. הם יישמו ניתוחים רבים של רגרסיה לוגיסטית להערכת הקשר בין עששת שאינה מטופלת לבין עישון (עישון סיגריות, שימוש באידוי ושניהם), תוך התחשבות בממצאי החינוך, הגזע או המוצא האתני, ההכנסה, הגיל, המין והזמן שעבר מאז הביקור הקודם במרפאת השיניים. בסך הכל נכללו בניתוחים של מחקר חתך זה 4,618 משתתפים. אלה שעישנו לאחרונה סיגריות אלקטרוניות היו בסיכון גבוה יותר לחלות בעששת שלא טופלה בהשוואה לאלה שמעולם לא עישנו, בהתאמה למשתנים דמוגרפיים. באופן דומה, נמצא כי קיים סיכוי גבוה יותר לקיום עששת לא מטופלת למעשנים של שני הסוגים (סיגריות אלקטרוניות ומעשנים קונבנציונאליים) בהשוואה ללא מעשנים.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי הן עישון באמצעות אידוי והן עישון בשני האמצעים הקיימים קשורים להתרחשות מוגברת של עששת לא מטופלת.
ההשלכות המעשיות של המחקר הן, כי השימוש בעישון באמצעות אידוי צריך להיכלל כחלק משאלוני ההיסטוריה הבריאותית של המתרפאים. יש ליידע את אנשי המקצוע בתחום רפואת השיניים אודות ההשלכות האפשריות של בריאות הפה כתוצאה מאידוי ולהקנות ידע זה למתרפאים.
Vemulapalli A, Reddy Mandapati S, Kotha A, et al. Association between vaping and untreated caries. J Am Dent Assoc 2021; 152(9): 720-729