מחברי המאמר קובעים כי עששת השיניים הינה המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב האנושות. לעששת לא מטופלת יש השפעה מזיקה רבה על האיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים ברחבי העולם.

מחלת העששת מאופיינת על ידי גורמים ביולוגיים, פסיכו-סוציאליים וסביבתיים,

עם תמיכה של התנהגות קריטית שמצטברים לאורך כל מסלול החיים. בקרב גורמי הסיכון למחלה בולטים גורמים הקשורים לדיאטה, במיוחד צריכת סוכרים חופשיים. המחברים מציינים כי בעוד מדיניות "במעלה הזרם" (הקשורה לגורמים הנמצאים במידה רבה מחוץ לשליטת הפרט ואשר הינם בעלי השפעות משמעותיות על גורמים אחרים של בריאות הציבור) הינה מרכיב אסטרטגי חיוני במניעת עששת ויש לה את הפוטנציאל הרב ביותר, גם גישות התנהגותיות פוטנציאליות ומשלימות משחקות תפקיד ועשויות לפעול בצורה הטובה ביותר אם הן מתקיימות מוקדם מאוד בחיים, כאשר העדפות תזונתיות, ציפיות, ומנגנוני תִגמול מושפעים ומתפתחים בתחילה. למרות הנחיות לאומיות ובינלאומיות עבור שיטות תזונה בריאה, צריכת סוכר מוגזמת מהשנה הראשונה לחיים תוארה באוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם, כולל בברזיל. באופן מיוחד נצרכים מזון ומשקאות עתירי סוכר ולעיתים קרובות בששת חודשי החיים הראשונים, שהינם בעלי השלכות על הבריאות הכללית ובריאות הפה. המחברים טוענים כי מעט מחקרים בדקו את המשתנים הקשורים לתזונה וצריכת סוכר מההריון ודרך שנות החיים הראשונות ביחס לעששת של השיניים הקבועות. זיהוי אסוציאציות כאלה עשוי לרכז מידע לשם התערבויות יעילות, בהתחשב בכך שלהתנהגויות בגיל הרך יש פוטנציאל להשפעה על התוצאות ובכך שגיל שש שנים מהווה נקודת הטיה של שכיחות מואצת של עששת.

מטרה

המחקר הנוכחי נועד לבחון שלושה משתנים הקשורים לתזונה ולצריכת סוכר בשלושה פרקי זמן מוקדמים של החיים: עלייה במשקל בעת ההיריון של האם, מספר מוצרי המזון הממותקים ששימשו עד גיל שישה חודשים ורכישת סוכר ביתית בגיל שלוש שנים והקשרים שלהם עם עששת בשיניים הקבועות (טוחנות ראשונות) זמן קצר לאחר בקיעתן בגיל שש שנים. למחקר גויסה קבוצת נשים שפנו לטיפול טרום לידתי במרפאות בריאות הציבור בפורטו אלגרה, ברזיל, ונתונים סוציו-דמוגרפים, אנתרופומטריים (מדידות השוואתיות של גוף האדם), ותזונתיים נאספו במהלך ההיריון ותקופות מעקב של שישה חודשים, 12 חודשים ושלוש שנים. בדיקות שיניים מכוילות בוצעו בגיל שלוש ושש שנים. בוצע ניתוח רגרסיה לוגיסטית רבת משתנים בסדרות לשם כימות הקשר בין משתנים מתקופת החיים המוקדמת לבין עששת בשיניים הקבועות. בגיל שש שנים, 7.9 אחוז מהילדים (21/266) סבלו מ ≥ 1 נגעי עששת בשיניים הקבועות (טוחנות ראשונות). במודלים שערכו החוקרים נמצא כי עלייה במשקל בהריון, שימוש במזון מתוק (גיל שישה חודשים), רכישת סוכר בבית (גיל שלוש שנים) ועששת (גיל שלוש שנים) נקשרו באופן חיובי לעששת בשיניים הקבועות (גיל שש שנים). במודלים מרובי משתנים נמצא כי כל עלייה במשקל 1 ק"ג בהריון וכל עלייה בצריכה של פריט מזון מתוק אחד בגיל שישה חודשים נותר קשור באופן מובהק סטטיסטית להתפתחות עששת בשיניים הטוחנות.

מסקנות החוקרים הן, כי על פי ממצאי המחקר, גורמים הקשורים למשפחה ולילד שקדמו לקיומן של השיניים הקבועות בפה, כולל התנהגויות הקשורות לסוכר, מנבאות את עתיד מצב השיניים, ועשויים לשמש כיוון בתכנון אסטרטגיות מניעה.

 

Feldens CA, Fonseca dos Santos I, Floriani Kramer P, et al. Early-life patterns of sugar consumption and dental caries in the permanent teeth: A birth cohort study. Caries Res 2021. doi: 10.1159/000518890