עודף משקל והשמנה מהווים איום לבריאות בעולמית ובשנת 2016, 39 אחוזים מהמבוגרים סבלו מעודף משקל ו-13 אחוזים סבלו מהשמנת יתר (WHO, 2020). עודף משקל והשמנה מוגדרים בדרך כלל על ידי מדד מסת הגוף (BMI) והסף המשמש לקביעת עודף משקל הוא BMI ≥ 25.0 ולהשמנת יתר ≥ 30.0 (WHO, 2000). היקף המותניים (WC) שהינו סמן להשמנה מרכז הגוף, מכמת את שקיעת השומן הויסצראלי ונקשר לעלייה בסיכונים בריאותיים.
ערכי היקף המותניים הנפוצים בגין השמנת יתר של מרכז הגוף הם ≥ 102 ס"מ לגברים ו- ≥ 88 ס"מ לנשים. מחברי המאמר מציינים כי במספר מחקרים הוכח כי השמנת יתר והשמנת מרכז הגוף שנמדדו באמצעות BMI והיקף המותניים בהתאמה, קשורים למחלות החניכיים. משערים כי מנגנונים ביולוגיים המתווכים בין השפעת ההשמנה על חניכיים כוללים את ההשפעות השליליות של ציטוקינים פרו-דלקתיים, עמידות מוגברת לאינסולין, דיסליפידמיה ומתח חמצון מוגבר.
מחקרים אחרונים הראו כי השמנת יתר של מרכז הגוף והצטברות שומנים ויסצראליים קשורים באופן משמעותי רב יותר לבריאות כללית ירודה מאשר קיום של שומן תת עורי. ישנן גם עדויות ממחקרים פריודונטליים לכך שהשמנת יתר של מרכז הגוף קשורה למחלות החניכיים באופן רב יותר מאשר השמנת יתר המוגדרת על ידי BMI, אם כי לא כל המחקרים תומכים בכך.
למרות הקירבה של מצבים אלו, השפעותיהם ארוכות הטווח על הפריודונטיום אינן מובנות היטב בגלל דלות המחקרים האורכיים שנעשו בשטח זה. במחקר הנוכחי שיערו החוקרים כי השמנת יתר והשמנת יתר של מרכז הגוף גורמים להשפעה שלילית על החניכיים מעבר למה שניתן לראות במחקרי חתך מוצלב.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לבדוק באם השמנת יתר והשמנת יתר של מרכז הגוף, הנמדדים באמצעות BMI והיקף המותניים בהתאמה, בין הגילאים 46-31, קשורים לדלקת החניכיים בגיל 46, הנמדדת באמצעות מספר האתרים עם עומק כיס פריודונטלי ≥ 4 מ"מ ומספר האתרים עם כיסים בעומק ≥ 4 מ"מ אשר מדממים.
לשם המחקר נבחרה קבוצת תת אוכלוסייה שלא עישנה מעולם (n=725) של קבוצת הלידה של שנת 1966 מצפון פינלנד, שסווגה על פי מדד מסת הגוף (משתתפים עם משקל תקין, עודף משקל והשמנת יתר) והיקף המותניים (משתתפים עם וללא השמנת יתר במרכז הגוף) בגילאי 31 ו-46. הקטגוריות שולבו על מנת להגדיר באם המשתתפים נשארו בקטגוריות ה-BMI והיקף המותניים בהתאמה או שהועברו לקטגוריה גבוהה יותר במהלך המעקב. בדיקת החניכיים נעשתה בגיל 46.
נמצא כי היקף המותניים היה קשור באופן עקבי יותר לכיס חניכיים מאשר ה-BMI. שיעורי הסיכון היחסי למספר האתרים עם PPD ≥ 4 מ"מ ואתרים עם דימום בקרב משתתפים עם השמנת מרכז הגוף הן בגיל 31 והן בגיל 46 היו 1.7 ו-2.1. הערכים בהתאמה למשתתפים שלא סבלו מהשמנת יתר במרכז בגיל 31, אך היו בעלי השמנת יתר מרכזית בגיל 46, היו 1.6 ו-1.9.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי מבין כל המדדים שנחקרו, נראה שהשמנת יתר באזור מרכז הגוף קשורה ביותר למצב הדלקתי של החניכיים.
Tegelberg P, Saxlin T, Tervonen T, et al. Association of long-term obesity and weight gain with periodontal pocketing: Results of the Northern Finland Birth Cohort 1966 study. J Clin Periodontol 2021. doi.10.1111/jcpe.13524