מחברי המאמר מציינים כי שיפור בריאות הפה בקרב מהגרים מבוגרים הינו בעל חשיבות עולמית לבריאות הציבור. בעיות ומחלות של בריאות בפה מצטברות לאורך החיים, ושכיחות בעיות אלה הינה גבוהה במיוחד בקרב מבוגרים. המספר הבינלאומי של המהגרים בעולם הגיע ל-227 מיליון בשנת 2019, גידול של 51 מיליון מאז שנת 2010 (לפי פרסומי האו"ם מ-2019). בנוסף, אוכלוסיות המהגרים מזדקנות; לפי האו"ם בשנת 2019 היו כ-32 מיליון מהגרים בני 65 ומעלה ברחבי העולם. המספר ההולך וגדל של מהגרים מבוגרים מציב צורך לברר את מצב בריאות הפה בקרב האוכלוסייה הזו. מהגרים מהווים פלח ייחודי של האוכלוסייה המזדקנת והינם עומדים בפני מספר אתגרים, ביניהם מחסומי שפה, שינויים במעמד הסוציו-האקונומי, ירידה או ניתוק מהרשתות החברתיות שלהם והתאמה תרבותית. אתגרים אלו עלולים להשפיע לרעה על יכולתם להשיג בריאות פה טובה. הגירה מצטלבת עם גורמים אחרים, כגון מין, מעמד וגזע, וההנחה היא שגורמים אלה פועלים יחד ומהווים מערכת הדדית מורכבת של דיכוי המביאה לאי שוויון בריאותי עמוק. מספר גדל והולך של מהגרים מבוגרים בעולם הביא לעניין מוגבר בבחינת מצב בריאות הפה בקרב אוכלוסייה זו. לדעת המחברים, פיתוח של מסגרת קונספטואלית על מנת להעריך באופן שיטתי את השפעת ההגירה על בריאות הפה עשוי לספק תובנות והנחיות נוספות למדיניות, למחקר ולפרקטיקה העתידית. במסגרת ההכרה בסיכונים הנפוצים בין הבריאות הכללית לבין בריאות הפה, הורחבו הקובעים החברתיים של מסגרת הבריאות הכללית גם לבריאות הפה. במסגרת זו, נקודת המבט של מסלול החיים הינה בעלת חשיבות יחסית בהסבר של קיום פערים בבריאות הפה ובני אדם עם גישה רבה יותר למגוון של משאבים חשופים פחות לגורמי סיכון לבריאות הפה ולכן הם משיגים תוצאות טובות יותר בכל הנוגע לבריאות הפה.
מודלים תיאורטיים אחרים, כגון התנהגותיים, פסיכו-סוציאליים ומטריאליסטים, מסבירים גם מדוע גורמים אלו קשורים לבריאות הפה. לדעת המחברים במסגרות התיאורטיות הקודמות חסרה הבנה רחבה יותר של ההגירה מעבר ליחסים אלו ועם קשר לגורמים ברמה קהילתית ואישית גדולה יותר.
מטרה
המאמר הנוכחי נועד לסקור את הראיות האמפיריות על בריאות הפה וגורמיו הקשורים בקרב מהגרים מבוגרים ולהציג מסגרת רעיונית חדשנית המרחיבה את הטיעון כי ההגירה מהווה קובע חברתי לבריאות ולבריאות הפה. על בסיס הספרות הקיימת, מציעים המחברים להדגיש גורמים סביבתיים, פסיכו-חברתיים והתנהגותיים הקשורים קשר הדוק לתהליך ההגירה, ובכך משפיעים על היחסים בין גורמים הקשורים להגירה לבין בריאות הפה. באמצעות התהליך המשמש בסקירה זו, כוונתם הייתה לייצר התקדמות תיאורטית ולהציע תובנות לגבי מורכבות ההגירה והשפעתה על בריאות הפה, ובכך להציע כיוונים למחקר עתידי.
המחברים סקרו עדויות אמפיריות מהעת האחרונה על גורמים הקשורים לבריאות הפה בקרב מהגרים מבוגרים, תוך חיפוש שיטתי במספר מסדי נתונים. זוהו 12 מחקרים מתאימים לסקירה זו. מבין המחקרים המתאימים, הרוב נערכו בקרב מהגרים ממזרח אסיה (8 מאמרים), ואחריהם מהגרים ממוצא לבן/אירופאי לא היספני (2 מאמרים), ממוצא מקסיקני (מאמר אחד), מאיראן ומאזורים אחרים במזרח התיכון (מאמר אחד). המחקר גילה פערי ידע בבסיס הראיות, כולל הקשר הדינמי בין אקולטורציה (הטמעת מנהגים תרבותיים וחברתיים של קבוצה אחרת) לבין בריאות הפה, תפקידם של גורמים סביבתיים בבריאות הפה למהגרים, גורמי לחץ פסיכו-סוציאליים והקשר שלהם עם בריאות הפה, אוריינות בריאות הפה, הנורמות והיחס להפקת תועלת מטיפולי שיניים ולשיטות היגיינת הפה. התפתחות המסגרת האינטגרטיבית מציעה את המסלולים/מנגנונים שבאמצעותם משפיעה ההגירה על בריאות הפה בשלב מאוחר יותר. לדעתם ממצאים אלו מספקים הזדמנויות עבור חוקרים, רופאים וקובעי מדיניות לקבל תובנות רבות יותר על הקשרים בין הגירה לבריאות הפה בקרב מבוגרים.
Wu B, Mao W, Qi X, et al. Immigration and oral health in older adults: An integrative approach. J Dent Res 2021; 100(7):686-692