יכולת לזהות עששת בשלב מוקדם היא מרכיב קריטי בטיפול מונע ובשמירה על שיניים טבעיות לאורך זמן. עד לאחרונה התבסס האבחון בעיקר על כישורי ההתבוננות של רופא השיניים בצילומי רנטגן ובבדיקה קלינית, תהליך שתלוי מאוד בניסיון ובשונות אישית, וחשוף לסיכון של פספוס או אבחון יתר. בשנים האחרונות פותחו מערכות מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית (AI), המסוגלות
שיניים צהובות או חומות בילדות אינן תוצאה של הזנחה בלבד. במקרים רבים מקורן בפגיעה התפתחותית מוקדמת בתהליך המינרליזציה של האמייל או הדנטין, הגורמת להיפומינרליזציה או להיפופלזיה. מצבים אלה יכולים לנבוע ממחלות ילדות קשות, מחסור תזונתי, חשיפה לטטרציקלינים בתקופת ההריון או בילדות המוקדמת, צהבת ילודים קשה ואף ממחלות גנטיות נדירות כגון amelogenesis imperfecta ו-dentinogenesis imperfecta.
אמייל השן הוא הרקמה הקשה והעמידה ביותר בגוף האדם, אך הוא חסר יכולת תיקון עצמי. כאשר הוא נשחק או נפגע – אין לגוף אפשרות לשקם אותו באופן טבעי. עד כה נעזרנו בחומרים סינתטיים כמו קומפוזיטים או רזינים ביולוגיים, אולם עמידותם מוגבלת: הם נשחקים, עלולים להישבר ואינם משתלבים באופן מלא עם הרקמה המקורית. בשנים האחרונות נחשף
צחצוח שיניים מסיר בממוצע כ־60% בלבד מהפלאק, ולכן לא מספק מענה מלא לאזורים הבין־שיניים. כדי לשמור על בריאות החניכיים ולמנוע עששת אינטרפרוקסימלית נדרשים אמצעי ניקוי ייעודיים. חוט דנטלי נחשב במשך עשרות שנים לסטנדרט הזהב. מחקרים רבים הראו כי הוא מסוגל להסיר עד כ־80% מהפלאק בין השיניים. עם זאת, השימוש בו טכני ומאתגר עבור מטופלים רבים,
העשור האחרון חולל מהפכה של ממש בעולם רפואת השיניים הדיגיטלית. הסורקים האינטראאורליים, שבעבר נחשבו לכלי יקר ומוגבל ביכולותיו, הפכו לאביזר עבודה יומיומי במרפאות רבות. הכנסת הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שיפור בדיוק, נוחות מוגברת למטופל, קיצור זמני עבודה, ותקשורת יעילה עם מעבדות. אך השוק רווי כיום בהיצע רב, ולכן רופא השיניים ניצב בפני שאלת מפתח: כיצד לבחור
המלצות מטופלים מהוות את אחד הערוצים היעילים ביותר לגיוס מטופלים חדשים במרפאות שיניים. מחקרים מראים כי מטופלים הפונים על בסיס המלצה אישית מגלים רמת אמון גבוהה יותר, נאמנות ארוכת טווח ושביעות רצון מוגברת מהטיפול. מאמר זה מציג מתודולוגיות מוכחות ליצירת מערכת המלצות יעילה, החל מטיפוח חוויית מטופל מעולה, דרך יישום
טיפולי שורש מהווים חלק מרכזי ברפואת שיניים השמרנית, עם שיעור הצלחה של 86-98% במחקרים עדכניים. עם זאת, כשלונות טיפוליים עדיין מהווים אתגר קליני משמעותי המצריך הבנה מעמיקה של הגורמים לכשל, זיהוי מוקדם של סימני האזהרה, ויישום אסטרטגיות מניעה יעילות. מאמר זה סוקר את הגורמים העיקריים לכשלונות בטיפולי שורש, המשגים הטיפוליים הנפוצים, והאסטרטגיות הקליניות למניעתם ולטיפול
המעבר מחומרים אקריליים מעובדים ידנית לטכנולוגיות דיגיטליות בהכנת שחזורים זמניים קבועים משנה את פני רפואת השיניים השיקומית. ייצור תותבות זמניות קבועות (provisional fixed dental prostheses) באמצעות הדפסה תלת־ממדית הפך לפופולרי, אך קיים שוני ניכר בתכונות המכאניות של החומרים המודפסים, ובעיקר בחוזק הכיפוף (flexural strength), מדד מרכזי לעמידות קלינית. חוזק כיפוף: הגדרה ומשמעות קלינית חוזק
השימוש באנטיביוטיקה ברפואת שיניים הוא כלי טיפולי חשוב אך מחייב זהירות, אחריות וידע עדכני. נתונים אפידמיולוגיים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שחלק משמעותי מהמינויים האנטיביוטיים בקהילה נרשמים על ידי רופאי שיניים, לעיתים גם במצבים שבהם אין הצדקה קלינית ברורה. שימוש יתר או בלתי מושכל באנטיביוטיקה עלול להוביל לתופעות לוואי, שיבוש המיקרוביום, ובעיקר – להתפתחות חיידקים
השתלות דנטליות מהוות כיום את סטנדרט הזהב לשיקום שיניים חסרות, עם שיעורי הצלחה גבוהים המגיעים ל-95-98% במעקב של 5-10 שנים. עם זאת, במקרים בהם המטופל חווה כשל של השתלה קודמת, נוצרת סוגיה מורכבת הנוגעת להשפעת הכשל על הפרוגנוזה של השתלות עתידיות באותו אזור או באזורים סמוכים. מאמר זה סוקר את הגורמים המשפיעים על הצלחת
