צילומי נשך מחוץ לפה (Extraoral Bite Photography) מייצגים כלי חשוב ומתקדם בארסנל הדיאגנוסטי והטיפולי של רופא השיניים המודרני. בעידן שבו התיעוד הוויזואלי הופך להיות מרכזי יותר מתמיד בטיפול הדנטלי, הבנת הטכניקות והיישומים של צילומי נשך מחוץ לפה היא חיונית לקליניקאי העכשווי. טכניקה זו מתייחסת לתיעוד פוטוגרפי של חומר רישום הנשיכה כאשר הוא נמצא מחוץ לחלל
השתלים הדנטליים הפכו בעשורים האחרונים לאחד מהפתרונות השיקומיים המרכזיים ברפואת שיניים מודרנית, עם שיעורי הצלחה מצטברים של למעלה מ-90% לאחר חמש עד עשר שנים. עם זאת, שיעור הכישלונות – המוערך בכ-5%–10% מהשתלים – ממשיך להוות אתגר קליני מהותי, במיוחד באוכלוסיות בסיכון ובאזורים אנטומיים בעייתיים. כישלון של שתל עשוי להתרחש מוקדם, כלומר בשלב הריפוי הראשוני טרם
ההתקדמות בתחום השתלים הדנטליים בשני העשורים האחרונים שינתה את אופן החשיבה על זמני שיקום ועל תזמון ההעמסה. ככל שגוברת הדרישה לפתרונות אסתטיים ותפקודיים מהירים, כך עולה הצורך בפרוטוקולים קצרים וגמישים יותר. אחד הפתרונות הבולטים הוא פרוטוקול של העמסה מושהית-קצרה, המהווה גישה טיפולית אשר מאזנת בין בטיחות ביולוגית לבין ציפיות המטופל לקבלת שיקום מהיר. מדובר בפרוטוקול
ניתוחי השתלות דנטליות הפכו לטיפול סטנדרטי לשיקום חסרי שיניים, עם שיעורי הצלחה גבוהים המגיעים ל-95% ומעלה. עם זאת, השאלה של מתן טיפול מונע באנטיביוטיקה בניתוחי השתלות דנטליות נותרה נושא שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית, הן בשל החשש מפני התפתחות עמידות אנטיביוטית והן בשל הצורך להבטיח את הצלחת הטיפול. החלל הפה מכיל מיקרופלורה עשירה הכוללת למעלה מ-700
בשנים האחרונות נכנסת הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence – AI) באופן מואץ לעולם רפואת השיניים, ובמיוחד לתחום ההשתלות הדנטליות. אחת היישומים המבטיחים ביותר היא היכולת של מערכות AI לנתח הדמיות CBCT (Cone Beam Computed Tomography) ולהפיק מהן תובנות מבוססות-מידע לצורך חיזוי הצלחת שתלים. יכולות אלו נשענות על שילוב של ניתוח תמונה אוטומטי, למידת מכונה (Machine Learning),
סקירה קלינית ומבוססת ראיות הצלחת שתלים דנטליים נמדדת לאורך זמן על פי מספר מדדים, כשהמרכזיים בהם הם יציבות השתל, שלמות הרקמות הרכות, ושימור העצם סביב השתל. ספיגת עצם שולית (Marginal Bone Loss – MBL) היא תופעה צפויה עד גבול מסוים, אך כאשר היא חורגת מהתחום הסביר, עולה השאלה מתי יש
כאב וחרדה במהלך טיפול דנטלי הם אתגרים משמעותיים בעבודת רופא השיניים, במיוחד כאשר מדובר בילדים. אחד הגורמים המרכזיים המעוררים חרדה הוא מתן זריקת האלחוש המקומי, הנתפסת אצל רבים כשלב הכואב ביותר בטיפול. כדי להפחית כאב זה פותחו בשנים האחרונות מגוון אסטרטגיות לא-תרופתיות לשיכוך תחושה, וביניהן שימוש בקירור מקדים של אתר ההזרקה. גישה זו מבוססת על
לכה פלואורידית (Fluoride Varnish) היא אחד האמצעים היעילים והנפוצים ביותר למניעת עששת בקרב ילדים ומבוגרים. יעילותה הקלינית מבוססת על מחקרים רבים והיא מומלצת כיום על ידי גופים מקצועיים מובילים כגון ה-American Dental Association (ADA), ה-American Academy of Pediatric Dentistry (AAPD) וה-World Health Organization (WHO). יחד עם זאת, למרות השימוש הנרחב, עולות לעיתים שאלות מצד הורים
השמנת יתר מהווה אתגר בריאותי עולמי הדורש טיפול רב-תחומי. טיפולים רפואיים וכירורגיים להשמנת יתר יוצרים שינויים פיזיולוגיים משמעותיים המשפיעים על בריאות הפה ומגבירים את הסיכון לעששת שיניים. מאמר זה סוקר את ההשלכות של טיפולים אלו ומציע הנחיות קליניות לטיפול מותאם. מבוא ושיטות הטיפול השמנת יתר פוגעת בכ-650 מיליון מבוגרים ברחבי העולם ומהווה גורם סיכון עיקרי
המעבר לשיקום דיגיטלי בתחום השתלים הדנטליים מייצג שינוי פרדיגמה בגישה הטיפולית המסורתית. הטכנולוגיות הדיגיטליות החדישות, בשילוב עם חומרים מתקדמים, מאפשרות דיוק גבוה יותר, צמצום זמני הטיפול, שיפור בתוצאות האסתטיות והפונקציונליות, והגברת נוחות המטופל. השילוב בין סריקה תוך-פמית מדויקת, עיצוב דיגיטלי מתקדם וייצור ממוחשב יוצר זרימת עבודה יעילה המובילה לתוצאות קליניות מעולות. סריקה תוך-פמית וטכנולוגיות
