לדברי מחברי המאמר, חרדה ופחד דנטליים בקרב ילדים נגרמים על ידי מספר גורמים ובמחקרים קודמים נמצא כי הם מוגברים בקרב ילדים בגיל צעיר ובקרב נשים. גם מבנה המשפחה ונוכחות אחים הינם גורמים חשובים בהתפתחות חרדה ופחד דנטלי של ילדים. בנוסף לכך, מצבים אלו בילדות נמצאו קשורים לשכיחות גבוהה יותר של עששת, כאבי שיניים והצורך בעקירות
לדברי מחברי המאמר, צפוי שעד שנת 2050 יהיו יותר מ-10 מיליון בני אדם בגיל 80 ומעלה לפחות בשש מדינות, אשר יהוו 57 אחוזים מאוכלוסיית העולם. לצמיחה כזו יהיו השלכות ישירות על הסיוע הסוציאלי ושירותי הבריאות לאוכלוסייה הגריאטרית, הקשורות עם קשיים מובנים של טיפול ותשומת לב למבוגרים על ידי בני המשפחה, שבסופו של דבר מפנים אותם
מחברי המאמר מציינים כי תגובות של רגישות יתר הן תגובה חיסונית משנית המתרחשת בקרב מאכסנים עם מצב חיסוני מוקדם רגיש. ברפואת השיניים, רגישויות היתר הנפוצות ביותר הן תגובות מסוג I ו-IV. תגובות מסוג I הן תגובות מיידיות המתווכות על ידי אימונוגלובולין E (IgE) בעוד שרגישויות מסוג IV הן תגובות מתעכבות המתווכות על ידי לימפוציטים מסוגT
מחברי המאמר מציינים כי פריודונטיטיס ועששת שיניים הן מחלות הפה הנפוצות ביותר המשפיעות על בני האדם ברחבי העולם. לפי הערכות, 2.3 מיליארד בני אדם מושפעים מעששת לא מטופלת בשיניים קבועות, בעוד שמחלת חניכיים חמורה משפיעה על 796 מיליון בני אדם, וכתוצאה מכך הן מהוות את המחלה האנושית הראשונה והשישית השכיחות ביותר בהתאמה. הן גם מייצגות
מחברי המאמר קובעים, כי במחקרים רבים נמצא כי התוצאה המוצלחת של טיפול אנדודונטי תלויה במספר גורמים הקשורים למצב הקליני של השן לפני הטיפול, כולל עששת, מצב החניכיים, קיום תסמינים טרום טיפוליים וקיום נגע פריאפיקלי. דבריטמנט יסודי של תעלת השורש ומילוי נכון של התעלה זוהו כגורמים קריטיים המובילים להצלחת הטיפול האנדודונטי. באופן כללי, שיעור ההצלחה של
מחברי המאמר מציינים, כי מבין חומרי השיקום הישירים, השימוש באמלגם קיים כבר כמעט 200 שנה והוכח שחומר זה מתאים לשחזורים מורכבים מסוג II בשיניים אחוריות בשל חוזק הדחיסה הגבוה, שיעור הבלאי הנמוך, העלות הנמוכה וההישרדות לטווח ארוך. במהלך שני העשורים האחרונים נצפה שינוי מתמשך לעבר השימוש בחומרי שרף מרוכבים, והשימוש באמלגם ירד עקב חוסר המראה
לדברי מחברי המאמר, הדנטין רגיש למגע, חום, קור, מזון מתוק וגירויים אחרים ורגישות יתר דנטינלית מאופיינת בכאב חד ועז הנמשך עד להסרת הגירוי ואינה קשורה לכל מצב דנטלי מלבד חשיפת הדנטין של צוואר השן לסביבת הפה. ניתן לטפל ברגישות יתר, אך ראשית יש לאבחן אותה במדויק. חשיפה של הדנטין עשויה להיות תוצאה של בעיות פיזיות,
לדברי מחברי המאמר, בשל איבוד התאחיזה והעצם הנגרמים על ידי מחלת החניכיים, על רופא השיניים להתמודד עם מספר בעיות לאחר השלמת הטיפול הפריודונטי הפעיל, למשל, אובדן של הפפילות הבין-דנטליות, שינויים של חשיפת השורשים, ובמקרים מסוימים, שינויים ניכרים בעמדת השיניים עקב "דלקת חניכיים נודדת" (דיאסטמה, סיבוב, התארכות). בנוסף יכולות להתרחש הפרעות פונטיות ביצירת צלילי S,
מחברי המאמר מציינים כי קורטיקוסטרואידים הינם גורמים אנטי אלרגיים ואנטי דלקתיים חזקים בעלי השפעות וחיוניות בטיפול במצבים כגון מחלות אוטואימוניות ודלקתיות חמורות. פרדניזולון שהינו קורטיקוסטרואיד סינתטי עשוי מקורטיזול מהווה דוגמה טיפוסית לתרופות כאלה. למרות ההשפעות הפרמקולוגיות החזקות של סטרואידים, שימוש ממושך בהם ומינון גבוה גורמים למגוון תופעות לוואי, כגון אוסטאופורוזיס וסוכרת על רקע סטרואידי. תופעות
מחברי המאמר מציינים, כי הפרעות טמפורומנדיבולריות (TMD) מהוות טווח של מצבים מוסקולו-סקטליים וניווניים. הגורמים המובילים ל-TMD הם שינויים במיקום הדיסק התוך מפרקי או היפראקטיביות של שריר לא תקין. התסמינים העיקריים כוללים קליקים במפרקים, הגבלת תנועה וכיווץ בשרירי הפנים המכונה כאב אורופציאלי. ההערכה היא ש-25 אחוזים מהאוכלוסייה מראים סימנים של TMD, בעוד שרק אחוז זעיר מגלה
