לדברי מחברי המאמר, ויטמין D הוא סטרואיד מסיס בשומן ופרקורסור של הורמונים, המעודד המוסטזיס של סידן ופוספט, מווסת את הבשלת התאים והתמיינותם, וממלא תפקיד במערכת החיסון המולד במניעת מחלות כרוניות, זיהומיות ומחלות שלד ואחרות. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על צריכה יומית מינימלית של 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D לתינוקות, ילדים ומתבגרים על מנת לשמור על חסינות מולדת ולמנוע מחלות. ויטמין D עשוי למלא תפקיד בהתפתחות מחלת העששת על ידי השפעה על יצירת האמייל והדנטין וויסות פפטידים אנטי-מיקרוביאליים המגנים מפני פלישת חיידקים דרך הפה. ויטמין D מווסת סידן ופוספט בסרום וכמות מופחתת של סידן או פוספט עלולה לשנות את האיכות והכמות של האמייל והדנטין, שמתחילים להתפתח מוקדם ביותר בשיניים הנוצרות ברחם במהלך השליש השני עם הסתיידות של שיניים קבועות החל מהלידה, החל מהטוחנות הראשונות הקבועות. שיניים עם פגמים, כגון היפופלזיה והסתיידות מופחתת, נמצאות בסיכון מוגבר להיווצרות עששת, מכיוון שהפרעות אלו עלולות לשנות את הסביבה להתנחלות והיצמדות של חיידקים קריוגניים לשיניים. תפקידו של ויטמין D בוויסות התגובה החיסונית המולדת עשוי גם להשפיע על היווצרות עששת. ויטמין D יכול לשפר את הפעילות האנטיבקטריאלית נגד חיידקי הפה השונים על ידי גירוי פפטידים אנטי-מיקרוביאליים, לעומת זאת, מחסור בוויטמין D יכול להפחית את תגובת המאכסן לחיידקים קריוגניים. בספרות הקיימת קיימת סתירה בקשר בין עששת לבין מצב ויטמין D, כאשר חלק מהמחקרים מצאו קשר ואחרים לא מראים קשר. חלק מהמחקרים השתמשו בנתונים שהתקבלו מרופאים שאינם רופאי שיניים לבדיקות שיניים אשר הגדירו את מצבי העששת, בנוסף הם העריכו משתתפים בגילאי 12-5 ו-19-12, ולא את הילדים הצעירים ביותר. למיטב ידיעת המחברים, המחקרים שפורסמו עד כה לא העריכו את הקשר של מצב ויטמין D ועששת באמצעות מערכי נתונים של הסקר הלאומי לבחינת הבריאות והתזונה (NHANES) בהם משתמשים רופאי שיניים לבדיקת השיניים, אומדנים מקיפים של מצב העששת המבוססים על משטחי השיניים ושחזורים קיימים בקרב משתתפים בטווח גילאים רחב.
מטרה
המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין מצב ויטמין D לבין מחלת העששת, כפי שנקבע באמצעות בדיקות הפה שנערכו על ידי רופאי שיניים, במדגמים מייצגים ארצית של ילדים בארצות הברית בגילאי שנתיים עד 18 שנים באמצעות סקר ה- NHANESמהשנים 2016-2011.
מצב הוויטמין D הוערך על בסיס ספי הספיקות של 50 ו-75 ננומול/ליטר עבור סרום 25-הידרוקסי ויטמין D – (OH)D25, כפי שהומלץ על ידי האקדמיה הלאומית לרפואה והאגודה האנדוקרינית. קיום עששת הוגדר כמספר הכולל של משטחי שיניים נגועים או עם סתימות (dfs) ומשטחי שיניים עששתיים, חסרים או עם סתימות (DMFS). קשרים בין 25(OH)D לבין כל או סך ה-dfs ו-DMFS נבדקו בילדים בגילאי שנתיים עד 5, 6 עד 8, 9 עד 11 ו-12 עד 18, תוך שימוש במודלים לוגיסטיים וליניאריים מרובי משתנים לאחר התאמה למשתנים. ילדים בגילאי שנתיים עד 5 עם 25(OH)D מעל 75 ננומול/ליטר חוו פחות dfs כולל מאלה עם 25(OH)D מתחת ל-75 ננומול/ליטר. לילדים בגילאי 8-6 עם 25(OH)D מעל 75 ננומול/ליטר הייתה נוכחות נמוכה יותר של dfs מאלה עם 25(OH)D מתחת 75 ננומול/ליטר ולאלה עם 25(OH)D מעל 50 ננומול/ליטר הייתה נוכחות נמוכה יותר של DMFS מאלה עם 25(OH)D מתחת 50 ננומול/ליטר. לא היו קשרים של מצב ה- 25(OH)D עם מדד DMFS כלשהו בילדים בגילאי 18-12.
מסקנות
לדברי מחברי המאמר, לא נמצאו קשרים עקביים של מצב הוויטמין D עם קיום של עששת על פני כל קבוצות גיל ולדעתם ההשלכות המעשיות של המחקר הן כי רמת הוויטמין D אינה קשורה באופן עקבי לירידה בנגעי העששת.
Herzog K, Ordóñez-Mena JM. The association between vitamin D levels and caries experience in children and youth participating in National Health and Nutrition Examination Survey 2011-2016: A cross-sectional study. J Am Dent Assoc 2022; 153(9): 848-858