ביספוספונטים (BP) הם קבוצה של תרופות הנמצאות בשימוש נרחב לטיפול במחלות שונות הקשורות לאובדן עצם, כגון: אוסטאופורוזיס, סרטן עצם ראשוני או גרורות בעצמות ומחלת פאג'ט. בהתבסס על זיקתם הגבוהה להידרוקסיפטיט של העצם, משתלבים הביספוספונטים במטריצת העצם וחודרים לאוסטאוקלסטים במהלך ספיגת העצם. בתוך האוסטאוקלסט, מתערבים הביספוספונטים במסלולים האנזימטיים התאיים הדרושים לתפקוד והישרדות תקינים של התאים, ובכך מעכבים את ספיגת העצם הנוצרת בתיווך האוסטאוקלסטים. היעילות והבטיחות לטווח הארוך של טיפול בביספוספונטים הוכחו בכמה מחקרים, ונחשבים כיום לתקן הזהב של הטיפול במספר מחלות הקשורות לאובדן עצם (אוסטאופורוזיס, סרטן העצם, ומחלת פאג'ט).
על פי מחברי המאמר, בשנים האחרונות העריכו מגוון מחקרים את ההשפעות האפשריות של ביספוספונטים בקרב מתרפאים דנטליים אך הממצאים נותרו לא חד משמעיים. יש כמה מחקרי מבחנה העוסקים בהשפעת ביספוספונטים על תאי דנטליים, המצביעים על השפעה מעכבת משמעותית על דיפרנציאציה ותפקוד של אוסטאובלסטים ואוסטאוקלסטים. נתונים שדווחו במחקרים קליניים על מתרפאים דנטליים אשר טופלו בביספוספונטים אינם חד משמעיים. כמה מחקרים הראו השפעות חיוביות של ביספוספונטים, כגון ריפוי הולם לאחר עקירות וטיפולי שורש, אך גם תופעות לוואי כגון התפתחות אוסטאונקרוזיס הקשור לביספוספונט BRONJ)) לאחר עקירות שיניים. במחקר רטרוספקטיבי גדול לא ניתן היה למצוא קשר משמעותי בין ביספוספונטים לבין מצבים פתולוגיים בלסתות או בשיניים.
מטרה
המחקר הנוכחי בוצע על מנת לסכם את הראיות העדכניות הנובעות ממחקרים מבוקרים אקראיים (RCT), לגבי ההשפעה על מדדים דנטליים קליניים של סוגים שונים של ביספוספונטים אשר שימשו כתוסף לטיפול קונבנציונאלי במחלות הפה במתרפאים ללא מחלות גרמיות, בהשוואה למתרפאים עם הפרעות דנטליות דומות שקיבלו סוגים אחרים של ביספוספונטים, פלצבו או ללא ביספוספונטים בכלל, כמו גם לזהות גורמים אפשריים אחרים שעשויים להשפיע על תוצאות הטיפול. בסקירה הנוכחית נכללו רק ניסויים מבוקרים אקראיים, שסיפקו מדידות קליניות דנטליות במתרפאים שטופלו בביספוספונטים עם או בלי קבוצות בקרה דומות אשר לא טופלו או שטופלו בפלסבו. מקורות המידע כללו חיפוש שיטתי ב-17 מאגרי מידע אלקטרוני עד לחודש אוגוסט 2020, בתוספת חיפושים ידניים. הערכת הסיכון להטיה בוצעה בעזרת המערכת של Cochrane לאיתור הטיה בניסויים אקראיים (RoB 2.0). מודל ההשפעות האקראיות שימש לחישוב ההבדלים הממוצעים ו-95 אחוזים של מרווחי הביטחון, בהתאמה. מחברי המאמר ערכו מטה-אנליזה של הרשת, שכללה שבעה מחקרים אקראיים, בהם נעשתה הערכה של 391 נבדקים ודווח בהם על ההשפעות של טיפולי חניכיים לאחר 2 עד 12 חודשים של מתן ביספוספונטים. נמצא, כי הטיפול בביספוספונטים היה קשור לשיפור משמעותי ברוב המדדים הקליניים, בהשוואה לבקרות בהן לא השתמשו בתרופה. על פי דירוג הרשת, אָלֵנדרונָט הייתה התרופה היעילה ביותר במדדי השיפור בעומק הכיסים והעליה בתאחיזה הקלינית, בהשוואה לזולֵדרונָאט או אלנדרונאט/רִיזֵדרונָאט. באופן דומה, היישום המקומי של אלנדרונאט כג'ל היה יעיל יותר מאשר מתן דרך הפה. לא היה אפשרי לבצע ניתוח ארוך טווח של ההשפעות של התרופות עקב קיומם של נתונים לא מספקים.
מסקנות החוקרים הן, כי הסקירה הנוכחית, שבוצעה על פי הנחיות קיימות וכללה רק ניסויים מבוקרים אקראיים תוך שימוש בניתוחים סטטיסטיים מתאימים, סיפקה אומדנים מדויקים לתוצאות המוערכות ביותר. עם זאת, לא נותחו תופעות לוואי או תוצאות טיפול ארוכות טווח עקב נתונים רלוונטיים לא מספקים. נראה כי מתן ביספוספונטים מועיל לטווח הקצר לטיפול במחלות החניכיים, בעיקר באמצעות שליטה בדלקת החניכיים.
Zymperdikas VF, Yavropoulou MP, Kaklamanos EG, et al. Bisphosphonates as supplement to dental treatment: A network meta-analysis. J Dent Res 2020 DOI: 10.1177/0022034520972945