לדברי מחברי המאמר, כשלים בשתלים עקב סיבוכים ביולוגיים או תוצאות אסתטיות לא משביעות רצון נובעים לעיתים קרובות ממיקום לא נכון של השתל או טעויות במהלך ניתוח השתלה. מצבי פריאימפלנטיטיס וכשלים אסתטיים מתגלים יותר בהיבטים הבוקאליים של השתל. אתרים שעברו ריפוי אשר מוחדרים אליהם שתלים, חייבים להיות בעלי עובי דופן עצם בוקאלית נאותה (BBT), על מנת להבטיח שהשתל מוטבע באופן היקפי בעצם חיה לשם השלמת ריפוי העצם. כאשר ריפוי העצם הראשוני

התרחש, כל פני השטח השתל חייבים להיות משולבים באוסאואינטגרציה ומכוסים באופן היקפי על ידי עצם ויטאלית. השכבה החיצונית של דופן העצם הבוקאלית דופן העצם הבוקאלית, מורכבת בעיקר מעצם קורטיקלית, שמקבלת את רוב אספקת הדם מכלי הדם מבחוץ (הפריוסטאום) ומבפנים (האנדוסטאום). החלק המרכזי של רכס המכתשית מאופיין בעצם ספוגית עם אספקת דם טובה. כאשר מבצעים ניתוח של מתלה על מנת לקבל גישה למיקום ההשתלה, אספקת הדם מהפריוסטאום מופרעת. בנוסף, על ידי החדרת השתל לתוך האזור המוכן להשתלה, אספקת הדם האנדוסטאלית מופרעת גם כן, כאשר קיר העצם הבוקאלית מורכב בעיקר מעצם קורטיקלית. ההפרעה של אספקת הדם מבחוץ וגם מבפנים גורמת לנמק של העצם הבוקאלית. תהליך זה נקרא "נמק אָוָסקוּלָרִי" ומוביל לאובדן עצם אנכי (VBL) לרוב בהיבט הבוקאלי של השתל.

מצב זה תורם לחשיפה של משטח השתל המיקרו-מחוספס לתוך חריץ החניכיים סביב השתל, וכתוצאה מכך לתוך חלל הפה, דבר המאפשר גישה פוטנציאלית של חיידקים והנצחתם של מצבים פתולוגיים, כמו גם נסיגה ברירית המובילה לפגיעה במראה האסתטי. פני שטח השתל המיקרו-מחוספס החשוף הופך לגורם סיכון משמעותי לסיבוכים ביולוגיים, כפי שניתן להגדיר זאת כנישה עבור חיידקים פתוגניים. הנוכחות של דופן דקה של העצם הבוקאלית, המותנה לעתים קרובות על ידי תנוחת השתל, הוכחה כקשורה לסיכון גדול יותר לספיגת עצם סביב השתל במהלך הריפוי הראשוני, וכתוצאה מכך לרגישות רבה יותר לפתח מצבים סביב השתל שליליים, כולל נסיגה ברירית, פרי-אימפלנטיטיס ובסופו של דבר כשל בשתל.

מטרה

הסקירה השיטתית הנוכחית בוצעה על מנת לשפוך אור על ההשפעה של דופן העצם הבוקאלית והממדים הכוללים של עצם המכתשית על יציבות הרקמה הרכה והקשה, ובכך להעריך את הצורך בנהלי אוגמנטציה של העצם בו זמנית, בהתאם לדופן השיורית של העצם הבוקאלית. ממצאים מהסקירה השיטתית הנוכחית עשויים לסייע במתן טיפולים קליניים צפויים יותר של שתלים ובמניעת סיבוכים אסתטיים וביולוגיים.

המחברים ביצעו סינון שיטתי של מקורות אלקטרוניים על מנת לזהות מחקרים קליניים ופרה-קליניים המדווחים על ערכי המֵמַד הבוקו-לשוני ו/או עובי העצם הבוקאלית. מטרה משנית הייתה להעריך את ההשפעה של השתלה בו-זמנית באתרים עם ליקוי בדופן העצם הבוקאלית בנקודת הבסיס או ללא דופן עצם בוקאלית בנקודת הבסיס. משתני התוצאה העיקריים היו דופן העצם הבוקאלית, המֵמַד הבוקו-לשוני ואובדן עצם אנכית בעת ההערכה מחדש.

כמו כן נעשתה הערכה של מדדי התוצאה הרנטגנית, הקלינית ושל דווחי המתרפאים. בסך הכל, 12 מחקרים קליניים וארבעה מחקרים פרה-קליניים עמדו בקריטריוני ההכללה. נמצאו חוסרי עקביות בהגדרת דופן העצם הבוקאלית הקריטית על פני הערכת הנתונים הרפואים הקליניים והפרה-קליניים. העדויות הקליניות הוכיחו כי במהלך הריפוי מתרחשים שינויים ממדיים בעצם המכתשית ובדופן העצם הבוקאלית שעלולים לפגוע בשלמות העצם סביב השתל. מה שמוביל לאובדן עצם אנכית ולנסיגה של הרירית (MR), במיוחד בתרחישים המציגים דופן דקה של העצם הבוקאלית. העדויות הפרה-קליניות אימתו את העובדה, ששתלים הממוקמים בנוכחות דופן דקה של העצם הבוקאלית, נוטים יותר להפגין שינויים ממדיים גדולים ואובדן עצם אנכית. יתרה מכך, הנתונים הקליניים תמכו בכך שבתרחישים בהם ישנם פגמים מסוג דֵהִיסֵנס שנשארים לריפוי ספונטני, צפויים אובדן עצם אנכית ונסיגת רירית גדולים יותר, יחד עם סיבוכים ביולוגיים. יתר על כן, האוגמנטציה של פגמים מסוג דהיסנס קשורה ליציבות של הרקמות הקשות והרכות.

מסקנות

לדעת מחברי המאמר, מתרחשים שינויים ממדיים כתוצאה מהחדרת השתל ברכסים שהחלימו, שעלולים להוביל לחוסר יציבות של הרקמות הקשות והרכות סביב השתל. אתרים בעלי דופן דקה של העצם הבוקאלית נוטים יותר להפגין שינויים גדולים, שעלולים לפגוע בשלמות העצם ולהוביל לסיבוכים ביולוגיים ואסתטיים.

Monje A, Roccuzzo A, Buser D, Wang HL. Influence of buccal bone wall thickness on the peri-implant hard and soft tissue dimensional changes: A systematic review. Clin Oral Impl Res 2023; 34: 157-176