השימוש בתותבות על גבי שתליםIODs) ) לשיקום לסתות מחוסרות שיניים, הוכח כאפשרות טיפול יעילה ביותר, עם שיעורי הישרדות והצלחה נאותים עבור מגוון של תפישות, עיצובים ומערכות חיבור. למרות זאת, השימוש ב-IOD לטווח ארוך קשור בסיכון לפתח מגוון רחב של סיבוכים ואירועי תחזוקה עקב בעיות ביולוגיות ו/או מכניות. בעיות אלו עשויות להשפיע על שביעות הרצון הכללית של המתרפאים, מכיוון שהן דורשות ביקורים קליניים נוספים ונהלים גוזלי זמן, וכרוכות בעלויות נוספות הן למתרפאים והן לרופאי השיניים. מחקרים קליניים שונים הוכיחו, כי לתותבות על גבי שתל אחד יש שיעורי הישרדות והצלחה נאותים, שביעות רצון גבוהה ואיכות חיים הקשורה לבריאות הפה של המתרפאים. מבחינת עלות-תועלת, נראה שהם גם מצליחים יותר מאשר שיקום עם מספר גבוה יותר של שתלים, לפחות בטווח הקצר. עם זאת, תפיסת טיפול זו נקשרה גם לשיעורי שברים גבוהים בתותבת ולצורך בהחלפת תוספות ההצמדות, עקב עומס יתר פוטנציאלי של מערכת ההתקשרות. עדיין קיים צורך בראיות נוספות שנגזרות מניסויים קליניים, לשם השוואה ישירה של שתי אפשרויות הטיפול של תותבות על הנסמכות על שתל אחד או שני שתלים.

מטרה

הניסוי הקליני האקראי הנוכחי נועד להעריך את השכיחות של אירועי תחזוקה של תותבות במתרפאים שקיבלו IOD על שתל אחד או שניים בלסת התחתונה, במהלך 4 שנים. השערת האפס הייתה, שאין הבדלים בשיעורי התחזוקה של התותבות לאורך ההערכה האורכית. המשתתפים קיבלו שתל אחד או שניים שהוכנסו לקו האמצע (קבוצת 1-IOD) או באזור דו-צדדי של הניבים (2-IOD). השתלים הועמסו בפרוטוקול של העמסה מוקדמת לאחר 3 שבועות. מפגשי ביקורת מתוכננים נקבעו במעקבים של 6, 12, 36 ו-48 חודשים וביקורים לא מתוכננים במקרה של תלונות הקשורות בתותבות. סוג התחזוקה נרשם, ותוצאת הטיפול הסופית סווגה כמוצלח, שורד, לא ידוע, מת, תיקון או טיפול חוזר. במחקר היו 47 משתתפים בגיל ממוצע 65.4 ± 8.6, 74.5 אחוזים נשים, נכללו (24=2-IOD  23=1-IOD) ו-44 השלימו את המעקב של 4 שנים. בסך הכל התרחשו 159 אירועי תחזוקה של התותבות ו-89 בביקורים לא מתוכננים. האירוע השכיח ביותר היה הצורך בשינויים קלים בבסיס התותבת עקב נקודות פציעה ברירית הפה (n=56 ב-31 מתרפאים), הפעלת מטריקס (n=54 ב-34 מתרפאים), ושבר בתותבת העל (n=25 ב-18 מתרפאים). ניתן לייחס תוצאה "מוצלחת" או "שורדת" ל-57.5 אחוזים מהמקרים, בעוד ש-38.3 אחוזים נזקקו לתיקון. נמצאו הבדלים לא משמעותיים בשכיחות אירועי תותבות או בתוצאות הטיפול בין שתי הקבוצות.

מסקנות

לדברי המחברים, הממצאים מצביעים על כך שביצועים של IODs על גבי שתל אחד דומים ל-IODs על שני שתלים כאשר בוחנים את שכיחות השברים והצורך בתחזוקה של התותבת, לרבות התאמות של תותבת על ומערכת החיבור.

de Resende GP, Gontijo de Menezes EE, Maniewicz S, et al. Prosthodontic outcomes of mandibular overdenture treatment with one or two implants: 4-year results of a randomized clinical trial. Clin Oral Impl Res 2023; 34: 233-242