כללי

מחברי המאמר מציינים, כי אמלוגנזיס הינו תהליך המווסת היטב על ידי תאי האיבר של זגוגית השן. הפרעות במהלך היווצרות והבשלה של הזגוגית עלולים לגרום להיווצרות כמות נמוכה יותר של רקמה קשה ו/או איכות ירודה של המינרליזציה, המביאה לפגמים התפתחותיים שונים של הזגוגית (DDE). פגמים אלו מציגים מאפיינים קליניים שונים ומסווגים בדרך כלל כהיפומינרליזציה/היפוקלציפיקציה או פגמים

מחברי המאמר מציינים כי אסטמה ועששת הן שתי מחלות כרוניות המתרחשות בחיים בתקופה דומה ומהוות אירועים נפוצים בילדות. שתי המחלות נפוצות ברחבי העולם, ולפי מדד נטל המחלות העולמי עששת בשיניים הנשירות הינה שכיחה מאוד ואסטמה משפיעה על יותר מ-262 מיליון בני אדם ברחבי העולם. אסטמה מאופיינת בדלקת כרונית בדרכי הנשימה ומוגדרת על ידי היסטוריה של

לדברי מחברי המאמר, עששת חמורה בגיל הרך עשויה להיות קשה לטיפול בילדים צעירים לפני שניתן לקבל מהם שיתוף פעולה, במיוחד כאשר יש נגעי עששת רבים בהם יש לטפל. נמצא, כי כסף דיאמין פלואוריד (SDF) בריכוז של 38 אחוזים עוצר נגעי עששת, אך שימוש ביישומים מרובים יעיל יותר מטיפול בודד. ברוב המחקרים, הטיפול חזר על

מחברי המאמר מציינים כי רירית החך היא האזור המועדף ביותר להשגת תרומה של גרפט של רקמה רכה, בשל עובי הרקמה האידיאלי שלה וההסרה הרחבה של רקמה קרטינית. ריפוי הפצע בחך לאחר הסרת הגרפט מתרחש תוך 4-2 שבועות וניתן לחלקו לארבעה שלבים מאורגנים ורצופים תלויי זמן, כולל קרישה/המוסטזיס, דלקת, היווצרות ועיצוב מחדש. קריש הדם נוצר בעיקר

לדברי מחברי המאמר, טיפול משקם באזור חסר שיניים בקצה הלסת, כולל תותבות קבועות נתמכות בשתלים (FISPs) ותותבות חלקיות נשלפות (RPDs) המשמשים לשיקום תפקוד הפה, להפחתת עומס הסגר על השיניים הנותרות ומניעת אובדן של שן נוספת. מחקרים קודמים התמקדו בשיעורי ההישרדות של שאר השיניים הסמוכות לאזור מחוסר השיניים ב-FISPs, ומחקר אחד כזה הראה ששיעור ההישרדות של

לדברי מחברי המאמר, חלה בעשורים האחרונים עלייה אקספוננציאלית במספר המתרפאים הסובלים ממחלות וממצבים שליליים סביב שתלים. עלייה זו ניכרת בעיקר בהקשר למספר הרב של שתלים דנטליים המשמשים להחלפת שיניים חסרות חלקית או מוחלטת. במחקר עוקבה שנערך במוסד חינוכי, דווח כי 34 אחוזים מהמתרפאים ו-21 אחוזים של שתלים הציגו ממצאים של סביב-אימפלנטיטיס ובמחקרים אחרונים הגיעו החוקרים

מחברי המאמר מציינים, כי מיקרואורגניזמים החודרים למחזור הדם גורמים לבקטרמיה, והינם בעלי פוטנציאל להתיישב באנדוקרדיום פגום, בדרך כלל במסתם בלב ולגרום לאנדוקרדיטיס זיהומית (IE). עם הופעת האנטיביוטיקה, המליץ איגוד הלב האמריקאי, לראשונה בשנת 1955, כי​​ לבני אדם בסיכון מוגבר ל-IE יש לתת אנטיביוטיקה מונעת (AP) לפני פרוצדורות דנטליות פולשניות (IDPs). למרות ההמלצות הללו, מעולם לא

מחברי המאמר מציינים, כי רבים מהמכשירים המשמשים ברפואת השיניים הינם בעלי רטט, כגון מכשירי יד, מזרקי מים וסקלרים אולטרא-סוניים. התרסיס שנוצר על ידי מכשירים אלה יכול לשאת, בנוסף למים, טיפות רוק, דם ומיקרואורגניזמים, שעלולים להוות סיכון לזיהומים עבור אנשי המקצוע בתחום הבריאות והמתרפאים. אירוסולים הם חלקיקים הנוצרים על ידי נוזלים ומוצקים המפוזרים ותלויים באוויר, שהופכים

לדברי מחברי המאמר, במסגרות קליניות שגרתיות, נותנים רופאי השיניים מגוון של חומרים תרופתיים, כולל אך לא רק משככי כאבים, אנטיביוטיקה, אנטי פטרייתיים וחומרי אלחוש מקומיים. הם מציינים כי אלחוש ממלא תפקיד מרכזי בהפחתת כאב ואי נוחות, ובכך מאפשר השלמה מיומנת של טיפולי רפואת שיניים מגוונים כגון שחזורים, סקיילינג והקצעת שורשים, אנדודונטיה וניתוחים קלים. חומרים אלו

  לדברי מחברי המאמר, ויטמין D הינו נגזרת סטרואיד והורמון מסיס בשומן, אשר יכול להיווצר על ידי הקרנה של 7-dehydrocholesterol מתחת לעור או מיוצר מארגוסטרולים בצמחים או שמרים המוקרנים באור אולטרה סגול. ויטמין D בתזונה מתקבל בעיקר ממזונות מהחי כגון דגי ים, חלמון ביצה, שמנת, פטריות וכן הלאה. הוא מומר בכבד ובכליות ל-25(OH)D, 1,25 דיהידרוקסי