בעשור האחרון הפכו הסיגריות האלקטרוניות (Electronic Cigarettes או Vaping) לחלק בלתי נפרד מנוף העישון העולמי. משתמשים רבים רואים בהן חלופה בטוחה יותר לעישון טבק מסורתי, ולעיתים אף כלי להפחתת צריכת סיגריות או לגמילה מעישון. עם זאת, ככל שמצטברות עדויות מדעיות, מתברר כי גם לחשיפה לאדי סיגריות אלקטרוניות קיימות השפעות ביולוגיות משמעותיות על רקמות חלל
במשך עשרות שנים התבססה הפרקטיקה הפריודונטלית והשיננית על תפיסה טיפולית פשוטה יחסית: ככל שנסיר יותר אבנית ורובד חיידקי, כך נשיג תוצאות קליניות טובות יותר. בהתאם לכך, טיפולי הקצעת שורשים (Root Planing) והסרת אבנית תת־חניכית בוצעו לעיתים קרובות באופן אגרסיבי, מתוך מטרה להשאיר משטח שורש “חלק כזכוכית”. גישה זו הפכה במשך שנים רבות לאבן יסוד בטיפול
הקשר בין טיפול אורתודונטי לבריאות החניכיים מהווה נושא למחקר ולדיון מקצועי מזה עשרות שנים. בעוד שמטרותיו המסורתיות של הטיפול האורתודונטי הן שיפור האסתטיקה, הסגר ותפקוד מערכת הלעיסה, הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות השפעותיו על הרקמות הפריודונטליות. השאלה המרכזית היא האם יישור שיניים תורם לבריאות החניכיים בטווח הארוך או שמא עלול להגביר סיכונים פריודונטליים מסוימים. הספרות
הטיפול האורתודונטי, שמטרתו ייעול הסתדרות השיניים והאוקלוזיה, נמצא בצומת רגיש ומשמעותי עם בריאות הפרה-אודונטיום. עבור רופאי השיניים המטפלים במגוון גילאים ומצבים קליניים, ההבנה שהזזת שיניים אינה תהליך מבודד, כי אם אירוע ביולוגי מורכב המתרחש בתוך מרחב רקמות תומכות פגיעות, היא קריטית להצלחת הטיפול ולמניעת נזק ארוך טווח. הספרות העדכנית מדגישה בעקביות כי גישה הוליסטית, המשלבת
הפער בין מחקר הנדסת רקמות דנטליות לבין יישומו הקליני הצטמצם ניכרות בשנים האחרונות, אך עדיין קיים. שלושה אפיקים מקבילים מאפשרים לראשונה לדון בכך לא כשאלה תיאורטית: ביומטריאלים פעילים ביולוגית שאינם מסתפקים בתמיכה מכנית, תאי גזע ממקורות דנטליים שהוכחה מולטיפוטנציאליות שלהם בניסויים קליניים ראשוניים בבני-אדם, ופרוטוקולי 3D bioprinting שמצטיידים בנתוני in vivo מבעלי חיים התומכים בהמשך
אחד הלקחים שמחקר תאי הגזע מלמד אותנו בעשור האחרון הוא שהפעולה הרגנרטיבית של תאי MSC בגוף אינה בעיקרה תוצאה של התמיינותם לתאי מטרה, אלא של האותות הפרקריניים שהם מפרישים. אקסוזומים, ווזיקולות ממברנריות בקוטר 30–150 ננומטר, הם הנשא המרכזי של אותות אלו. הם טוענים בחובם mRNA, miRNA, חלבוני אותות ולפידים, ומשנים את הפרופיל הגנטי של
ההדפסה הביולוגית (Bioprinting) הדנטלית עומדת כיום בנקודת מפנה: שנות ה-proof-of-concept חלפו, ונוצר מסה קריטית של נתוני in vivo בבעלי חיים גדולים שמאפשרת לראשונה לדון ברצינות בסוגיית התרגום הקליני. הספרות מ-2023 ואילך מאופיינת בשלושה מאפיינים מבדלים: שימוש בביו-דיואים מורכבים יותר, כולל dECM (decellularized extracellular matrix) ופיגומים רב-שכבתיים; מיקוד ספציפי בבעיית האוריינטציה הסיבית ב-PDL; ופנייה ראשונית לשאלת
פרי-אימפלנטיטיס הפכה בעשור האחרון לאחת הבעיות הקליניות המשמעותיות ברפואת שתלים. העלייה המתמדת במספר השתלים הדנטליים הפעילים באוכלוסייה הביאה לעלייה גם בשכיחות הסיבוכים הביולוגיים סביבם. פרי-אימפלנטיטיס מוגדרת כדלקת של הרקמות סביב שתל דנטלי המלווה באובדן עצם תומכת מעבר לרימודלינג הפיזיולוגי הראשוני. בדומה למחלת חניכיים סביב שיניים טבעיות, הגורם האטיולוגי המרכזי הוא ביופילם חיידקי. לפיכך, השגת דה-קונטמינציה
הקשר בין פריודונטיטיס לסוכרת נחשב כיום לאחת הדוגמאות הבולטות לקשר בין מחלות אורליות למחלות סיסטמיות. בעשורים האחרונים, ובעיקר מאז שנת 2020, הצטברו עדויות מחקריות רבות המחזקות את ההבנה כי מדובר בקשר דו-כיווני מורכב שבו כל אחת מהמחלות משפיעה על הופעתה, חומרתה ומהלכה של השנייה. פריודונטיטיס היא מחלה דלקתית כרונית של הרקמות התומכות בשן הנגרמת כתוצאה
בשנים האחרונות מתחוללת ברפואת החניכיים תמורה עמוקה הנובעת משילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל שלבי האבחון, הטיפול והמעקב. שילוב זה אינו מהווה תוספת נקודתית לתהליכים קליניים קיימים, אלא מביא עמו שינוי פרדיגמטי: מעבר מפריודונטיה המבוססת על הערכה קלינית וסובייקטיבית, לפריודונטיה מבוססת נתונים, מדידה וחיזוי. נכון לסוף 2025 ניתן לראות בבירור כיצד מודלים מתקדמים של למידה עמוקה,
