אובדן שיניים נרחב, ובעיקר אובדן של שיניים קדמיות, משקף לעיתים תוצאה של תחלואה אורלית כרונית, אך לעיתים קרובות יותר הוא מהווה ביטוי מוחשי לפערים חברתיים ובריאותיים רחבים יותר. בשנים האחרונות הולכת ומצטברת ספרות מדעית המצביעה על קשר הדוק בין רמת ההשכלה של הפרט לבין בריאות הפה שלו, ובמקביל – על קשר ברור בין אובדן שיניים
טלדנטיסטרי, תחום מתפתח ברפואת השיניים, מביא איתו מהפכה של ממש באופן שבו אנו מעניקים שירותים דנטליים. מדובר בשימוש בטכנולוגיות תקשורת, דימות ובינה מלאכותית כדי לספק ייעוץ, אבחון ומעקב טיפולי מרחוק – בין אם באמצעות שיחת וידאו, העלאת צילומים או אפליקציות ייעודיות לנייד. ההתפתחות המואצת בתחום הובילה לשורה של חידושים: מערכות AI מתקדמות (כמו Overjet ו־Pearl)
מחברי המאמר מציינים, כי קיימים דווחים תדירים לגבי אלרגיה לפניצילין (PCN), כאשר כ-10 אחוז מהאוכלוסייה בארצות הברית טוענים לתגובה אלרגית לאנטיביוטיקה זו. עם זאת, השכיחות האמיתית של אלרגיה לפניצילין קרובה יותר ל-1 אחוז. ההבדל בין השכיחות האמיתית לבין השכיחות המדווחת מדגיש את הבעיה שחלק מהמתרפאים מתויגים בצורה שגויה כאלרגים לפניצילין, וזהו מצב התורם לאתגרים בפרקטיקה
מחברי המאמר מציינים, כי הערך של צילומים דנטליים לקבלת החלטות בתחום בריאות הפה חייב להיות מאוזן עם בטיחות הקרינה, על מנת למזער את חשיפת המתרפאים ואת הסיכון התעסוקתי של ספקי שירותי בריאות הפה. בשנת 2012, האיגוד הדנטלי האמריקאיADA) ) ומנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הוציאו פרסום בשם "המלצות לגבי בדיקות של רדיוגרפיה דנטלית: לבחירת המתרפאים
לדברי מחברי המאמר, בקרב מתרפאים רבים הימנעות מטיפולי שיניים נקשרת עם פחד וחרדה מרופאי השיניים ומובילה להידרדרות במצב בריאות הפה שלהם. במקרים חמורים של חרדה דנטלית, היחסים בין רופא השיניים לבין המתרפא עלולים להיפגע ולעיתים להוביל לאבחון שגוי של חרדה מכאב, שעלולה לגרום למתן טיפול שגוי. הכלי התקני והמאומת למדידת חרדה דנטלית ידוע בשם ה-Modified
מחברי המאמר מציינים כי על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחלות לא מדבקות (NCD) מהוות גורמי מוות עיקריים בכל העולם וכי תזונה לא בריאה הינה גורם סיכון התנהגותי ל-NCD, כולל צריכת מזון ומשקאות עם צפיפות אנרגיה גבוהה וחומרי הזנה נמוכים. ב-2015 פרסם הארגון המלצות להגבלת צריכת הסוכרים החופשיים לפחות מחמישה אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית
מחברי המאמר מציינים, כי לבני אדם החיים עם דמנציה יש בריאות פה ירודה יותר מאלה ללא דמנציה, ורבים חווים כאב אורופציאלי, אשר עשוי להיות אתגר לזיהוי בידי המטפלים. למעלה מ-50 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים עם דמנציה, מה שהופך אותה לגורם מוביל לנכות בקרב מבוגרים. ההערכה היא כי מעל 150 מיליון בני אדם יסבלו
מחברי המאמר מציינים, כי טיפול אורלי קבוע הינו הכרחי על מנת לשמור על בריאות איברי הפה, במיוחד בקבוצות הסיכון של ילדים ובני אדם מבוגרים שאינם יכולים לנהל את הטיפול באופן עצמאי. בתחילת החיים לא ניתן לבצע את פעולות ההיגיינה הנדרשות באופן עצמאי, אך שיטות דידקטיות שונות בקרב ילדים והורים מאפשרות לילדים ללמוד דרכי ניקוי עצמאיות.
מחברי המאמר מציינים, כי הפלרת מים מתאימה את רמת יון הפלואוריד ל-1-0.5 ppm (חלקים למיליון) במערכות מים קהילתיות ברחבי העולם, במטרה לשפר את בריאות השיניים של האוכלוסיה. לחשיפה לפלואוריד בעשורים האחרונים היה תפקיד משמעותי בשיפור בריאות השיניים ומטרת הוספת הפלואוריד למי השתייה הינה לשם חשיפה מתמשכת לפלואור. מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, מדינות רבות
מחברי המאמר מציינים, כי במהלך ההיריון ישנה עלייה בתגובה הדלקתית של רקמות החניכיים לביופילם של הרובד הדנטלי עקב רמות גבוהות של הורמונים סטרואידים. למרות שהשינויים ההורמונליים המתרחשים בזמן ההיריון נעלמים לאחר הלידה, רקמות החניכיים נוטות לעתים קרובות לא לחזור למצבן שלפני ההיריון מייד והדלקת בפה עשויה להימשך עד 3 חודשים לאחר הלידה. ניתן להתייחס לתגובה
