עדכונים ברפואת שיניים

עששת השיניים מהווה אתגר גדול בבריאות הציבור, במיוחד בקרב קבוצות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר שבקרבן הפלרת מים קהילתית (CWF) מהווה אסטרטגיה בטוחה ויעילה. הפלרת מי השתייה מגיעה לכל הקבוצות הסוציו-אקונומיות ללא הצורך בהשתתפות פעילה של יחידים. משחת שיניים המכילה פלואוריד מהווה גורם המונע עששת בנוסף להפלרת המים. מחברי המאמר מציינים כי יש לאזן את היתרונות

  עששת הגיל הרךECC) ) השפיעה בשנת 2015 על 21.4 אחוזים של ילדים מארצות הברית. ילדים עם עששת הגיל הרך נוטים לפתח עששת בשיניים הנשירות והקבועות שלהם בגיל מאוחר יותר. מחברי המאמר מציינים, כי שתי קבוצות מחקר בשבדיה גילו כי המיקרוביום האורלי גדל בתקופת הגיל הרך באופן מגוון מסוג אלפא (מגוון מיני מיקרואורגגניזמים באתרים

מחברי המאמר מציינים כי עמודי התווך של מניעת מחלות החניכיים ועששת השיניים הינם הסרה מוקפדת של רובד החניכיים והשימוש במשחות שיניים המכילות פלואוריד, בהתאמה. למרות שמברשת שיניים ידנית הינה כלי חיוני, קיים צורך בשליטה בכישורי הצחצוח על מנת להסיר את הרובד ביעילות. לעומת זאת, מברשות שיניים מונעות PTB)) יעילות להסרת הרובד, גם במקרים של

מחברי המאמר מציינים, כי ידוע שמחלות החניכיים משפיעות לרעה על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה (OHRQoL) וכי מחקרים קליניים הדגימו כי טיפול חניכיים שגרתי עשוי לשפר זאת. לדבריהם, תחושת קוהרנטיות, מסוגלות עצמית, הערכה עצמית ואתר השליטה (מושג פסיכולוגי שמתייחס לאופן שבו בני אדם מאמינים שיש להם שליטה על המצבים והחוויות שמשפיעים על חייהם) מהווים

מחברי המאמר קובעים, כי הקשר בין דיאטה למחלות חניכיים אינו מובן היטב. ההנחה כי תזונה עלולה להשפיע על בריאות החניכיים נתמכת מדעית על ידי מחקרים בבעלי חיים וכמה מחקרים בבני אדם וכן על ידי סבירות ביולוגית חזקה. למרות זאת, הרוב המכריע של המחקרים שפורסמו שנעשו בבני אדם הינם בצורת חתכים מוצלבים ורובם התמקדו במרכיבי

מחלת החניכיים הינה אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר התורמות לנטל העולמי של מחלות הפה. בנוסף לגורמי הסיכון המקובלים, כגון התפתחות מיקרוביום דיסביוטי, עישון טבק ושליטה גרועה על מדדי הסוכרת, ישנם מספר גורמי סיכון פוטנציאליים להתפתחות מחלות החניכיים. מחברי המאמר מציינים את השימוש באלכוהול כאחד מגורמי הסיכון הפוטנציאליים הללו. מחקרים קודמים הראו, כי שימוש רב

פרי-אימפלנטיטיס מוגדר כמצב פתולוגי הקשור לרובד המשפיע על הרקמות סביב שתלים דנטליים ומאופיין בדלקת ברירית סביב השתל ובאובדן מתמשך של העצם התומכת. נמצא כי לפרי-אימפלנטיטיס ישנה שכיחות גבוהה בקרב מתרפאים עם שתלים במשך תקופות זמן ממושכות, וכאשר לא ניתן טיפול נכון, התקדמות המחלה מתבצעת על פי דפוס לא לינארי ומואץ, אשר יכול בסופו של

קיימת נטייה הולכת וגוברת למקם שתלים של שן אחת באזור האסתטי מייד לאחר עקירת שן הרוסה, רצוי בשילוב עם שיקום זמני מיידי. מחברי המאמר מציינים, כי סקירה שיטתית שפורסמה, בה בוצע ניתוח מאוחד של מחקרים, הדגימה כי מיקום שתלי שיניים באופן מיידי והצבת שיקום זמני באזור האסתטי הביא לאובדן עצם מופחת מעט סביב השתל,

מחברי המאמר מציינים כי לאחרונה גדל העניין המדעי בפתרונות חלופיים של תותבות הנתמכות בשתלים, שמטרתן להפחית את הפגיעה במתרפאים כגון תותבות קבועות עם שלוחת קָנְטִילֵבֵר. השימוש בשלוחת קָנְטִילֵבֵר מתאים למצבים בהם קיום של פער מזיו-דיסטלי מוגבל מונע את המיקום של שני שתלים סמוכים או נועד להימנע מהליכים כירורגיים נרחבים יותר כגון הרמת רצפת הסינוס

הדרישה לשילוב בין רפואת השיניים והרפואה הכללית עולה יותר ויותר במערכת הבריאות האמריקנית בשל הפוטנציאל לשיפור איכות הטיפול, מניעה של מחלות ותוצאותיהן. על פי ההערכות, כ-27 מיליון בני אדם המגיעים בכל שנה לביקור במרפאת השיניים אינם מבקרים כלל במרפאה כללית. לפיכך, לדברי מחברי המאמר, יכולים רופאי שיניים להפנות מתרפאים אשר להם מצבים סיכונים או