איכות ההדפסה הדנטלית אינה נקבעת רק על ידי המדפסת – אלא בראש ובראשונה על ידי החומר. בשנים האחרונות הושקו עשרות סוגי שרפים חדשים, חלקם לשימוש זמני בלבד וחלקם מאושרים לשימוש תוך־אוראלי ממושך. הקבוצות העיקריות כוללות שרפים זמניים, שרפים ביוקומפטביליים קבועים, חומרים ליציקה (castable) ושרפים מרוכבים המכילים חלקיקים קרמיים או זכוכית. השרפים הזמניים מתאימים לכתרים מעבריים
בעשור האחרון חלה מהפכה ביכולת הייצור של רופאי השיניים. טכנולוגיות הדפסה תלת־ממדיות, שבעבר היו נחלתן של מעבדות ייצור תעשייתיות, נכנסו בהדרגה למרפאות ומאפשרות ייצור מיידי של מודלים, מדריכים כירורגיים, סדים וכתרים זמניים בדיוק חסר תקדים. כל השיטות מבוססות על עיקרון של ייצור תוספתי (Additive Manufacturing), כלומר בניית אובייקט באמצעות הוספת שכבות חומר. אולם קיימים הבדלים
טכנולוגיית הלייזר בכוח נמוך (LLLT) מהווה כיום כלי מתקדם לביוסטימולציה ברפואת שיניים. מחקר זה סוקר את המנגנונים הביולוגיים והיעילות הקלינית של שימוש בלייזר לשיפור ריפוי רקמות לאחר הליכים כירורגיים. התוצאות מצביעות על יעילות מוכחת בזירוז ריפוי רקמות, הפחתת כאב ודלקת, ושיפור תוצאות קליניות. אורכי גל אופטימליים נמצאים בטווח של 660-830 ננומטר בעוצמה של 50-200 מילי-וואט.
טיפולי שורש נשענים על שלושה אדנים: עיבוד מכני, חיטוי כימי ואטימה הרמטית. למרות שיפורים משמעותיים במכשור ובתמיסות שטיפה, המבנה המורכב של מערכת התעלות, האיסטמוסים והדליקות הצדדיות מקשה על השגת דה-קונטמינציה מלאה. בשנים האחרונות נוספו טכנולוגיות לייזר ייעודיות לאנדודונטיה כמרכיב משלים לפרוטוקולים המסורתיים, עם פוטנציאל לשפר את ניקוי התעלה, פירוק הביו-פילם והפחתת העומס המיקרוביאלי—אך גם עם
אבחון מוקדם של עששת נחשב לאחת המשימות החשובות ביותר ברפואת השיניים המודרנית. ככל שהנגע מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך ניתן ליישם גישות של רפואה משמרת מינימלית, למנוע אובדן מיותר של רקמת שן ולשמר את בריאות השן לאורך זמן. בעוד שבדיקה קלינית ורדיוגרפיה מספקות מידע רב, הן מוגבלות בזיהוי נגעים התחלתיים, במיוחד באזורים אינטרפרוקסימליים או במשטחי
בעשורים האחרונים הסורקים האינטראאורליים הפכו לכלי שגרתי ברפואת שיניים משקמת, אך במקרים של קשת מלאה מבוססת שתלים דיוק הסריקה עדיין מאתגר בשל “שגיאות הצטברות” לאורך סריקות ארוכות. Intraoral Photogrammetry (IPG)—פוטוגרמטריה תוך־פייתית—מיישמת עקרונות מדידה מצולמת: לכידת סדרת תמונות מזוויות שונות וחישוב מיקום תלת־ממדי של scan bodies המחוברים לשתלים ביחס לסביבתם האוראלית. כך מתקבלת מיפוי מרחבי מדויק
המהפכה הדיגיטלית ברפואת השיניים ממזגת סריקה אינטרה־אוראלית עם ניהול ענני של מקרים, ומייצרת סביבת עבודה מחוברת ויעילה לרופאים ולמעבדות. הנגישות המיידית לקבצי סריקה מכל מקום מאפשרת עבודה רב־אתרית רציפה, שיתוף ישיר עם מעבדות וגורמים קליניים נוספים, ותיק דיגיטלי אחוד המתעדכן בזמן אמת. פלטפורמות ענן ייעודיות — כגון Medit Link, 3Shape Communicate/Unite Cloud ו־Shining3D Dental Cloud
הסריקה האינטרה-אוראלית חוללה בשנים האחרונות מהפכה של ממש ברפואת השיניים. המעבר ממדידות אנלוגיות למידע תלת-ממדי דיגיטלי הביא לקיצור זמני עבודה, שיפור דיוק והתאמה טובה יותר בין המרפאה למעבדה. עם זאת, לצד יתרונות אלה, מתברר כי גם טכנולוגיה מתקדמת זו אינה חפה ממגבלות וטעויות. בעידן שבו שיקום דנטלי שלם עשוי להישען על סריקה בודדת, חיוני להבין
בעשור האחרון מתרבות העדויות המדעיות לכך ששימוש ממושך ובעייתי בקנאביס אינו תופעה חסרת סיכון רפואי, כפי שלעתים נתפס בציבור. אחת הסוגיות המדאיגות ביותר היא הקשר בין הפרעת שימוש בקנאביס (Cannabis Use Disorder – CUD) לבין סיכון מוגבר באופן ניכר לסרטן חלל הפה. מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף מצביעים על כך שאנשים המאובחנים עם CUD נמצאים בסיכון
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בהבנת הקשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, מה שהוביל לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הטיפול המונע אצל שיננית. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שיעורי הפנייה וההיענות לטיפולי שיננית עדיין אינם אחידים, והפערים בין מדינות ואזורים בולטים במיוחד. נתונים שפורסמו בשנים 2022–2024 מצביעים על כך שבמדינות סקנדינביה שיעורי ההגעה
